סיוע הג'וינט להצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
|
עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933 החל הג'וינט לסייע לקהילה היהודית בגרמניה.
בין השנים 1939-1933 הסתכם סיוע הג'וינט בגרמניה ב-5,000,000$. כסף זה נועד לקניית תרופות ולטיפול רפואי, להפעלת בתי-ספר יהודיים, וליישום תכניות רווחה והכשרה מקצועית. עם התפשטות השלטון הנאצי לאוסטריה ולצ'כוסלובקיה בשנים 1938 ו-1939 הרחיב הג'וינט את תמיכתו לקהילות היהודיות גם במדינות אלה. לאחר עליית היטלר לשלטון העביר הג'וינט את המטה באירופה מברלין (שבה פעל החל משנת 1922) לפריז. המאמצים העיקריים של הג'וינט החל בשנת 1933 ואילך היו לעזור לעשרות אלפי יהודים שהיו מעוניינים להגר מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה. הג'וינט עזר לממן את הוצאות הנסיעה, סיפק מזון, מקלט רפואי בתחנות הבינתיים. סייע בסידורי הנסיעה ברכבת ובספינות, עזר להשיג ויזות ואף שילם סכומים נכבדים לפקידי נמל בדרום אמריקה, כדי שאלה יתירו כניסת יהודים. |
אני יוסף אחיכם: חייו של ג'ו שווארץ - מפעל הצלה של איש אחד
 רות בקי-קולודני חושפת את קורות חייו של ג'ו שווארץ, מנהל הג'וינט באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה. בספר "אני יוסף אחיכם" (הוצאת מודן) מתגלים מבצעים שנעשו, בזמן המלחמה ולאחריה, וחלקם עדיין לא סופרו: הצנחת מאה אלף דולר ממטוס למימון מרד גטו ורשה; העברת כספים למחתרות ולתכניות כופר; מאבקו של שווארץ להעלאתם של מאות אלפי פליטים יהודים לארץ ועוד.
פעולותיו של ג'ו שווארץ, שניהל את מבצעי הג'וינט באירופה ואשר היה דמות מפתח בהנהגה היהודית במהלך המלחמה ולאחריה, הצילו את חייהם של רבבות.
לכתבה של דוד רגב בנושא באתר ynet - לחצו כאן |
בשנת 1939, כאשר הגיעה לחופי קובה ספינה גרמנית בשם סנט. לואיס ועליה יותר מ-900 יהודים אשר ברחו מגרמניה, נאסר על היהודים להיכנס למדינה, אף שהיו בידיהם ויזות. הג'וינט סידר לנוסעי הספינה היתרים להיכנס לאנגליה, להולנד, לבלגיה ולצרפת, ובכך מנע את חזרתם לגרמניה. רבים מנוסעי אותה ספינה שרדו.
לאחר שהציעה הרפובליקה הדומיניקנית לקבל פליטים בוועידת אויאן בשנת 1938, מימן הג'וינט את העמותה להתיישבות של הרפובליקה הדומיניקנית (DORSA), אשר יִסדה יישוב חקלאי לפליטים ב-Sosua.
עד 1939 עזר הג'וינט ליותר מ-100,000 פליטים שברחו מגרמניה.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בזמן שארה"ב עדיין לא הצטרפה למלחמה, יכול היה הג'וינט לתפקד באופן חוקי בארצות שנכבשו על-ידי גרמניה. בפולין, לדוגמה, פתח הג'וינט מקלטים ובתי תמחוי לאלפי פליטים יהודיים שברחו מהעיירות הקטנות לערים הגדולות. באביב 1940 שלח הג'וינט טונות של מצות ומזון לפולין לקראת חג פסח וגם תמך בבתי- חולים, במרכזים לבריאות הילד ובתכניות חינוך ותרבות בפולין הכבושה. לאחר שהוקם גטו ורשה בשנת 1941, תמך הג'וינט בבתי התמחוי, בבתי-החולים היהודיים ובתכניות חינוך ותרבות בגטו. בקרקוב תמך הגו'ינט בארגון עזרה עצמיתJuedische Soziale Selbsthilfe) ((JSS), אשר חילק מזון, ביגוד ותרופות בגטו ובמחנות העבודה באזור של הגנרל גוברנמנט (אזור מרכז פולין, שנכבש בידי הגרמנים).
מתוך שלושה מיליון יהודים שחיו בפולין בשנת 1941 כ-600,000 נעזרו בג'וינט.
ביוני 1940, זמן קצר לפני שכבשו הגרמנים את פריז, ברח צוות הג'וינט מפריז והקים מחדש את מטה הג'וינט בליסבון בניהולו של ד"ר יוסף שוורץ, מנהל הג'וינט באירופה. משם המשיך הג'וינט לעזור ליהודים לברוח מאירופה. בשנת 1940 עזר הג'וינט לפליטים בלמעלה מ-40 מדינות באירופה, באסיה ובאמריקה הלטינית.
בשנת 1941, כאשר קיבלו 2,000 יהודים פולנים בליטא ויזות ליפן, עזר להם הג'וינט לממן את הוצאות הנסיעה. בשנת 1940, כאשר למעלה מ-1,000 יהודים החלו במסע בלתי לגאלי לפלשתינה ונתקעו בקלאדובו (Kladovo), יוגוסלביה, תמך בהם הג'וינט במשך שנה שלמה, בעוד הם ממתינים לספינה שתחלץ אותם מאירופה. הספינה לא הגיעה במועד, לפני פלישת הנאצים ליוגוסלביה בשנת 1941, ומרבית הפליטים נרצחו בידיהם.
עם כניסתה של ארה"ב למלחמה בדצמבר 1941, לא יכול היה הג'וינט כארגון אמריקאי להוסיף לפעול באופן חוקי במדינות אויב – מדינות שנכבשו בידי גרמניה. בפולין ובצרפת סניפים מקומיים של הג'וינט נאלצו לפעול במחתרת. יתרה מכך, נמנע מן הג'וינט להעביר כספים למדינות אלה, מאחר שהחוקים בארה"ב אסרו העברות אלו אפילו למדינות אויב. עקב כך הורה הג'וינט לסניפים המקומיים ללוות כספים מיהודים עשירים בהבטיחם שהג'וינט יחזיר את ההלוואות לאחר המלחמה.
בפולין, לאחר הצטרפות ארה"ב למלחמה, המשיך הג'וינט את הפעילות בגטו ורשה במחתרת. בשנת 1943 סייעו כספי הג'וינט להכנות של מרד גטו ורשה.
בצרפת תמך הג'וינט בארגונים לגאליים ובלתי לגאליים ובכללם במחתרת ההתנגדות היהודית L'Armee Juive) - צבא יהודי), תמך באלפי ילדים יהודיים שהוחבאו בצרפת, וכן תמך בהברחת מעל 1,000 ילדים לשווייץ ולספרד.
בשנחאי סיפק הג'וינט ארוחות יומיות ל-8,000 יהודים שברחו ממרכז וממזרח אירופה. לאחר כניסת ארה"ב למלחמה, עמד מפעל זה בסכנה ונציגי הג'וינט בשנחאי שכנעו את הכובשים היפנים בשנחאי לאפשר להם להפעיל את בתי התמחוי בעזרת הלוואות מיהודים מקומיים.
מאמצי ההצלה של הג'וינט המשיכו גם בשנים 1944-1943. הג'וינט שלח חבילות למחנות הריכוז דרך ליסבון ולפליטים יהודיים מפולין ששהו בבריה"מ - דרך טהרן. הג'וינט עזר לממן את הפעילות של War Refugee Board (WRB), שהקימה ממשלת ארה"ב בשנת 1944. באמצעות ה-WRB העביר הג'וינט 100,000 דולר לראול ולנברג, הדיפלומט השוודי, כדי להציל עשרות אלפי יהודים בהונגריה. בשנת 1944 מימן הג'וינט פעילות הצלה בעלות של יותר ממיליון דולר בצרפת בלבד.
משנת 1945 ועד תחילת שנות ה-50 סייע הג'וינט ללמעלה מ-200,000 יהודים במחנות עקורים באירופה. הג'וינט סיפק מזון, טיפול רפואי וביגוד, וכן יִסד בתי–ספר, תכניות דת ותרבות במחנות. משלוחי המזון ששלח הג'וינט לרומניה ולהונגריה הצילו מאות אלפים של יהודים מרעב. הג'וינט עזר לטפל בילדים שנִצלו בכל רחבי אירופה, סייע לחפש אחר קרובים, להקים מחדש את חיי הדת והתרבות היהודיים, וכן סייע לניצולים להגר לצפון ולדרום אמריקה, לאוסטרליה ולמערב אירופה. בשנת 1947 יותר ממחצית שארית הפליטה באירופה (כ-700,000 איש) - נעזרו בג'וינט.
*מבוסס על מאמר של ד"ר שרה קדוש, שהיתה מנהלת הארכיון העולמי של הג'וינט בירושלים
"The American Jewish Joint Distribution Committee 1914-2005", Encyclopadia Judaica 22 Volume Set 2nd edition by Skolnik, Fred(Editor). 2006. Reprinted with permission of Gale, a division of Thomson Learning:
www.thomsonrights.com. Fax 1-800-730-2215
