אוכלוסיית יעד
תושבים בלתי מועסקים ובתת-תעסוקה מקרב המגזר הכפרי היהודי והבדואי.

 

הסבר
בנגב, בגליל ובאזורי הספר  מתגוררות שתי אוכלוסיות כפריות הנתונות במשבר תעסוקתי, שאחוז ניכר מהן אינו משולב בשוק התעסוקה: האוכלוסייה הכפרית היהודית, והאוכלוסייה  הבדואית. על אף שונות גדולה המבדילה בין שתי אוכלוסיות אלו, לשתיהן מאפיינים דומים בהיבטים התעסוקתי והקהילתי.
תכנית "מעברים" היא מודל קהילתי שעניינו קידום תעסוקה המותאם לקהילות כפריות. תפיסת העולם של מעברים היא של "סולידאריות תעסוקתית".

התמודדות עם סוגיית ההשתלבות של תושבי המגזר הכפרי חייבת לקחת בחשבון הן את המבנה הקהילתי המאפיין מגזר זה, לו השפעה רבה על פוטנציאל השילוב בעבודה של  תושבי המגזר, והן את המאפיינים הייחודיים למגזר עצמו מבחינה מבנית וגאוגרפית, המגדירים את עצם הצורך בפיתוחה של תשתית ניהולית מקומית.

המודל הקהילתי שמציע "מעברים" נועד לזהות חסמים קהילתיים, תרבותיים ומבניים, המשפיעים על פוטנציאל התעסוקה של החברים בקהילות אלו, ובד בבד לזהות מאפיינים קבוצתיים, היכולים לשמש כמנוף לתעסוקה. הזיהוי של חסמים מצד אחד ושל מנופים מצד אחר מאפשר להתאים כלים קהילתיים וארגוניים ייחודיים למינוף הזדמנויות התעסוקה העומדות לרשות התושבים.

לפי תפיסת "מעברים", הקהילה אחראית להציע ולהפעיל כלים, כדי לטפל במכלול הנושאים הנגזרים מתעסוקת חבריה. המערך הארגוני הכולל נועד לקדם ולתמוך בפעילות זו.

מרכז "מעברים" כמודל מציע דרך פעולה המתמודדת עם נושא התעסוקה בשלושה מעגלים משלימים:
מעגל הפרט – פיתוח מגוון שירותי הכוון תעסוקה והשמה לסיוע לחברי הקהילות להתגבר על הבעיות הייחודיות המקשות עליהם להשתלב בשוק העבודה.
מעגל הקהילה – עבודה עם ההנהגות קהילתיות וקבוצות תושבים ביישובים לטיפול בחסמים קהילתיים, לצד זיהוי וקידום פוטנציאל קהילתי בתחום התעסוקה.
מעגל האזור (מרחב גיאוגרפי וארגוני) – גיבוש מדיניות תעסוקה ואיגום משאבים, לצד גיוס "כוחות" מקומיים (כלכליים וחברתיים) לטובת חיזוק היכולת של הפרטים ושל האזור להתפתח  בתחום התעסוקה.
 

לפי תפיסה זו, כדי לשלב את תושבי האזור בעולם התעסוקה, יש ליצור מערכת משותפת של המועצות האיזוריות, הקהילות המקומיות, גורמי התעסוקה המקומיים, נציגי הממשלה ברמת האיזור והמעסיקים בפתרון בעיות התעסוקה באזור.

מודל מעברים יוצר הסכמות ושותפות בין התושבים ובין הקהילות והמועצות האזוריות. התשתית הניהולית הנוסדת אינה רק תשתית לוגיסטית שנועדה לגייס משאבים אלא כזו הנותנת ביטוי להסכמה בין השותפים להעלות את נושא התעסוקה על סדר היום הציבורי בשיטתיות ובקביעות, ליצור מחויבות מקומית לנושא התעסוקה ולקיים שותפות מקצועית יציבה לאורך שנים שתוכל לתת מענים למצבי התעסוקה המשתנים בתקופות השונות.

שותפים לתבת – ג'וינט ישראל
רשויות מקומיות; השירות לעבודה קהילתית-משרד הרווחה; החברה למתנ"סים; האגף להכשרה מקצועית-משרד התמ"ת; הקרן למפעלים מיוחדים-המוסד לביטוח לאומי; מערכת המפעמים, משרד החקלאות; גופים מקומיים (מכללות להכשרה, מט"י, ארגונים קהילתיים וכלכליים, מעסיקים, ועוד).