תבת אחת הסיבות העיקריות לרצון לשלב אנשים בכוח העבודה היא הקשר ההדוק הקיים בין היעדר תעסוקה לבין עוני. היעדר תעסוקה של ראש משק הבית הוא הגורם העיקרי לעוני בקרב אנשים בגיל העבודה. לפי דוחַ של המוסד לביטוח לאומי "ממדי העוני ואי-שוויון בהתחלקות ההכנסות במשק 2004" (מִִנהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי 2005), 64.8% מהמשפחות שבהן ראש המשפחה לא עובד נמצאות מתחת לקו העוני, לעומת 11.4% מהמשפחות שבהן ראש המשפחה עובד. קיומו של יותר ממפרנס אחד מבטיח כמעט באופן מוחלט הימצאות מעל לקו העוני - 21% מהמשפחות שלהן מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני לעומת 3% בלבד מהמשפחות שבהן שני מפרנסים). כלומר, האוכלוסיות שבהן שיעורי העוני גבוהים מתאפיינות בהיעדר מפרנסים או במיעוטם. שילובן של אוכלוסיות הנמצאות מתחת לקו העוני בשוק העבודה יתרום לחילוצן ממעגל העוני ויחזירן לזרם המרכזי בחברה. כדי להתמודד עם תופעת העוני, ולאור הקשר שבין תעסוקה לבין עוני, הקים ג'וינט ישראל בשותפות ממשלת ישראל את תבת - תנופה בתעסוקה. מטרות תבת השמה בעבודה והבטחות התפתחות ומוביליות בשכר של אוכלוסיות היעד של תב"ת ("אוכלוסיות מוחלשות") הגדלת שיעור ההשתתפות של גברים ונשים בשוק העבודה שינוי עמדות של אוכלוסיות היעד של תב"ת ביחסן לעבודה מוביליות חברתית: שיפור איכות התעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות; שדרוג ביכולת התפקוד וההכנסה הבטחת יציבות תעסוקתית בת-קיימא לאוכלוסיות היעד של תב"ת אוכלוסיות היעד העיקריות צעירים חסרי עורף משפחתי: מתוך ניתוח אוכלוסיות שאינן משתתפות בכוח העבודה בולט מספרם הגדול של אנשים צעירים (גילאי 34-22 ) שאינם פעילים בו – 220 אלף. יש לזכור כי מספר זה איננו כולל סטודנטים ואנשים אשר משרתים בצבא. בסה"כ צעירים מהווים כ-30% מאלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. כשלושה רבעים מהצעירים שאינם פעילים בכוח העבודה הם נשים. נראה כי יש מקום להתמקד באוכלוסיה זו, עקב הפוטנציאל הגדול הטמון בה מבחינת היכולת להשתלב בשוק העבודה. עולים: הקושי להשתלב בתעסוקה אופייני בעיקר לעולים שהגיעו לארץ בגיל מבוגר ולעולים מקווקז ומאתיופיה, על כן עיקר המאמץ יהיה מכוון כלפי עולים מאזורים אלו. בנוגע לעולים מברית-המועצות, הקושי העיקרי שלהם הוא ממין אחר, של תעסוקה שלא לפי הכישורים, ואי- מיצוי הפוטנציאל האנושי. החברה הערבית: האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה 18% מהאוכלוסייה בגיל העבודה. בין השנים 2003-1995 שיעור התעסוקה של גברים ערבים ירד באופן ניכר מ-72% מועסקים ל-62%. בקרב בעלי השכלה נמוכה הירידה דרמטית במיוחד: מ-69% ל-49%. שיעור הנשים המועסקות עמד על 19% (בקרב נשים בעלות השכלה נמוכה – 10% בלבד). כמו כן, מיעוט הזדמנויות תעסוקתיות באוכלוסייה זו מביא לידי ריבוי המועסקות במשרה חלקית, משום שלא הצליחו למצוא משרה מלאה (כשני שלישים מנשים ערביות המועסקות במשרה חלקית דיווחו כך לעומת כשליש מאוכלוסיית הנשים היהודיות). חרדים: אוכלוסיית החרדים שאינם נמנים עם כוח העבודה מונה כ-41,000 גברים ומספר לא ידוע של נשים. רוב הגברים הנ"ל (כ-70%) צעירים עד גיל 34, כ-85% מהם נשואים. 40% גרים באזור ירושלים ו-40% באזור המרכז. בשנים האחרונות מתפתחים מגוון מסלולים ללימוד מקצועות במסגרות המותאמות לחרדים, בין אם במסגרת קורסי הכשרה מקצועית ובין אם במסגרת אקדמית. אנשים עם מוגבלות: לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי (משנת 2004) מספר האנשים המקבלים קצבת נכות כללית היה כ-165 אלף איש. רמת ההשכלה של מקבלי הקצבאות נמוכה באופן ניכר לעומת רמת ההשכלה של כלל האוכלוסייה, בייחוד בקרב הנכים הצעירים. למרות מיעוט ההשכלה, לשלושה רבעים ממקבלי הקצבאות יש ניסיון תעסוקתי, והם נפלטו משוק העבודה - לפחות קצתם,- בגלל נכותם. דרכי פעולה ודגשים עיקריים פיתוח תכניות עבור אוכלוסיות היעד - כדי להתמודד עם החסמים והכשלים המונעים אותם מלהשתלב בעולם העבודה, וזאת באמצעות יצירת שותפות בין-משרדית ובין-ארגונית. הכוונה היא ליצור בסופו של דבר "מסה קריטית" של כלים ודרכים להתערבות, אשר יאפשרו השפעה מערכתית על העסקתם במשק התמקדות באוכלוסיות אשר אינן מקבלות כיום מענה במסגרת הכלים הקיימים - כך, לא תתמקד תב"ת באוכלוסייה של מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, אשר מטופלות במסגרת תכנית מהל"ב. שילוב איכותי וארוך טווח – התכניות ייבנו כך שנוסף על ההשמה בעבודה, יהיו גורמים שיעקבו וילוו את המשתתפים, כדי להבטיח להם תעסוקה ארוכת טווח, התמדה בעבודה וקידום  מעורבות קהילתית – בתכניות יושם דגש על מעורבות הגורמים המקומיים. זאת לא רק על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהן אלא על מנת לשנות את תפישת העולם בנושא התעסוקה ברמה המקומית בכלל עבודה ממוקדת תוצאות – כל תכנית תגובֶּה בבסיס נתונים מפורט, שיאפשר מעקב מדויק אחר התוצאות וניתוחם. מעקב יבוצע אחר הנתונים, לפי אבני הדרך והיעדים שנקבעו, כדי להעריך את היעילות של ההתערבות. נוסף על כך, ילוו תכניות מרכזיות בהערכה חיצונית הפצה והטמעה – המטרה היא שכל תכנית שתימצא מוצלחת תשמש בסיס לתכנית המשכית מטעם הממשלה, המגזר ההתנדבותי, המגזר העסקי, רשויות מקומיות, ואחרים - בקנה מידה רחב לאתר תבת