|
תכניות לשעת חירום לנכים
רקע
במצבי חירום ביטחוני (מלחמה, חילופי אש) וסביבתי (שיטפון, שרפה, רעידת אדמה) מחריפים הקשיים שבהם נתקלים אנשים עם מוגבלות בחיי היומיום. התמודדות אפקטיבית עם מצבים אלה מחייבת היערכות מוקדמת: אישית, משפחתית, קהילתית ומערכתית ותגבור של המערכת התומכת במצב המשברי. מעטפת המיגון לאדם הנכה צריכה לכלול מיגון פיזי יחד עם מיגון נפשי-חברתי. חוסנם של אנשים עם נכויות במצבי חירום מורכב ממרכיבים אובייקטיביים של ביטחון, כמו גם ממרכיבים סובייקטיביים של תחושת ביטחון.
ההיערכות למלחמת המפרץ בתחילת שנות התשעים (של המאה הקודמת), החרפת העימות עם הפלסטינים, מלחמת לבנון השנייה והעימות בעזה – כל אלה היוו זרז לפיתוח הנושא בישראל. אגף נכויות ושיקום של הג'וינט החל דרכו בתחום זה בפיתוח תורתי, בהכשרה ובהפקת חומרי הדרכה לנכים, לבני משפחה, לאנשי מקצוע ולמתנדבים. בהדרגה עבר האגף להטמעת החומרים הללו בתכניות הקיימות כחלק משגרת היומיום. החל משנת 2007 האגף מחזק את התכניות המספקות תשתית קהילתית למצבי חירום ביטחוניים ואישיים גם יחד.
פעילות האגף בג'וינט ישראל מתבצעת במתואם ובמשותף עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית (רח"ל), נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים, החברה למתנ"סים, רשויות מקומיות, ארגוני נכים, JFNA ו JAFI. |
| תכנית מג"ן – מענה גמיש לנכים בחירום
מטה מאבק הנכים בישראל, בשיתוף עם אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל, הפעיל תוך כדי המלחמה קו חירום ואת תכנית "מג"ן – מענה גמיש לנכים בחירום" למתן מידע, יעוץ וסיוע ישיר לאנשים עם מוגבלות מכל הסוגים הזקוקים לעזרה בקבלת תרופות, מזון, סיוע בכניסה ויציאה ממקלטים, הסעות, טיפול אישי, טיפול בילדים, סיוע באירוח, סיוע כספי דחוף לצרכים שאין גורם אחר שמוכן לממן אותם או להציע להם פתרון ועוד. לתכנית פנו מאות נכים שלא היו מוכרים למערכת הרווחה. כ - 500 נכים ובני משפחותיהם שהגיעו מהצפון ומהדרום, במסגרת התכנית להתאווררות בירושלים, נהנו מסיורים נגישים שערך "מרכז זוסמן להדרכה ולתיירות מונגשת לנכים" ברובע היהודי בירושלים בסיוע הג'וינט. בסה"כ סייעה תכנית מג"| לכ – 6,000 נכים ובני משפחותיהם במתן מידע,יעוץ, קשר לשירותים אחרים ואירוח במרכז הארץ של נכים שהתפנו ובני משפחותיהם.
העיקרון המנחה בתכנית מג"ן הוא,שאין להפריד את הנכה ממערכת התמיכה היומיומית שלו – מטפל אישי או משפחה, מתוך ההבנה כי דווקא בעת חירום יש חשיבות לאי-שבירת המסגרת התומכת הקיימת.
התכנית פותחה בתיאום עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים אשר הצטרף לתכנית בהמשך. שותפים נוספים היו: עמותת אשלים - ג'וינט ישראל, משרד הבריאות, משרד המשפטים, עיריית ת"א-יפו, ובסיוע כספי מגבית החירום של איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה (UJC) ומגבית קנדה. הפרויקט לווה במחקר הערכה.
הידע שנצבר בעשייה, בתיעוד השוטף של הפניות והמענים והמחקר שנלווה לתכנית סייעו בשנת 2008 בזמן המשבר הביטחוני בשדרות וביישובי עוטף עזה.
|
| ממצאי סקר מיגון פיזי לנכים ופיתוח עמל"ן
מסקר שיזמה היחידה לנכויות ושיקום בשיתוף עם המרכז הישראלי לנגישות-שק"ל, ומשאלונים לחברי קהילות תומכות לנכים (סה"כ כ- 200 איש), עולים הממצאים הבאים:
התחומים בהם זקוקים הנכים לעזרה כדי להישאר בחירום בדירותיהם הם: הבאת מזון ותרופות, מידע והסברים על המתרחש, סיוע אישי וליווי, הסעות וכן ציוד חירום (כגון תאורה, טלוויזיה או רדיו), מקום מוגן ונגיש להימצא בו, שירותים ורחצה.
ל – 70% מהנסקרים היה מיגון פיזי נגיש בטווח של 5 דקות (מרחב מוגן דירתי, קומתי, מקלט בבנין, חדר בטחון, מקלט סמוך). מחציתם יכולים להגיע למרחב מוגן בתוך חצי דקה.
ל – 30% המיגון לא היה נגיש. הגורמים שמנעו נגישות היו: מדרגות, שיפועים חדים, סף דלת כניסה למרחב מוגן עם זווית ישרה במקום שיפוע, דלת כניסה צרה מדי, מרחק הליכה גדול עד המרחב המוגן ועוד.
שירותים (Toilet) מותאמים לנכים הם מרכיב חיוני במרחב מוגן. בהעדרם גם המרחב המוגן הנגיש לא יכול למלא את יעודו.
במטרה לתת מענה לצורך זה פיתחה עמותת מילב"ת, בסיוע ג'וינט ישראל ומגבית קנדה, את העמלן - ערכת שירותים ניידת למרחב מוגן, לאדם מוגבל בניידות. הערכה תוכננה ונבנתה לשהות בבית, במקלט, במרכזי פינוי או אצל בני משפחה וחברים, למקום בו השירותים אינם נגישים. מהמחקר המלווה את הנכים המתנסים בשימוש בערכה עולה כי התגובות חיוביות מאד.80 ערכות פותחו עד כה וניתן לקבל אותן בהשאלה לשימוש גם בשיגרה ליציאה לטבע, לאירוח מחוץ לבית ולנסיעה לחו"ל. |
| "עד 120" - הפעלת "תומך קהילתי" לנכים וזקנים במצבי חירום בטחוני
הנסיון שנצבר במלחמות של שני העשורים האחרונים מלמד כי גם במצב בטחוני קשה ממשיכים רוב הזקנים, הנכים ובני משפחותיהם להתגורר בביתם ולחלק מהצרכים שלהם אין מענה הולם. על רקע המצב המתואר, פיתחו משרד הרווחה והשירותים החברתיים וג'וינט ישראל עם תחילת מבצע "עופרת יצוקה" את תכנית " עד 120" .
התכנית הופעלה באמצעות אשל, אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל, העמותות לזקן והרשויות המקומיות ב- 27 יישובים ומועצות אזוריות ונתנה מענה לכ - 15,000איש, שני שליש מהם זקנים ושליש נכים. מימון התכנית משותף לממשלה (75%) ולג'וינט (25%) בסך כולל של 6.6 מיליון ₪.
ליבת התכנית היתה 180 "תומכים קהילתיים", כאשר כל תומך אחראי על 120 זקנים ונכים, עומד איתם בקשר קבוע באמצעות הטלפון ו/או ביקורי בית, מזהה צרכים מיידיים הנובעים ממצב החירום ומסייע במציאת מענים, באמצעות מידע, תיווך לשירותים אחרים, סיוע בהבאת מזון ותרופות ועוד. כמו כן משמש התומך כגורם מרגיע ומפחית לחצים.
ממחקר הערכה שביצעו מאיירס-ג'וינט-מרון ברוקדייל ומשרד הרווחה עולה כי חשיבות השירות עבור הנכים היתה רבה יותר מאשר עבור הזקנים, כנראה בגלל דלות השירותים הקהילתיים לנכים בהשוואה לזקנים.
עם סיום המבצע מופעלת התכנית שנה וחצי נוספת בשלושה ישובים – באר שבע, נתיבות ושער הנגב. זאת במטרה לגבש מודל ישים להפצה ארצית. |
|
|  |
יעקב סויסה, מתנדב בקהילה נגישה שדרות, מדריך כיצד להשתמש בעמל"ן |
|
| |
