הג'וינט הוא ארגון הצלה, סעד ושיקום יהודי – אמריקאי עצמאי א-פוליטי, שקם כדי לעזור ליהודים ולקהילות יהודיות ברחבי העולם בעתות חירום. הג'וינט תומך ביהודים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
בשנת 2004, לאחר 90 שנות פעילות, פעל הג'וינט בלמעלה מ-60 מדינות: החל במדינות בריה"מ לשעבר ומזרח אירופה, עבור בדרום אמריקה ובאסיה, וכלה בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובישראל. כמעט אחד מעשרה יהודים החיים מחוץ לגבולות ישראל וארה"ב ואחד מארבעה ישראלים נהנו מתכניות שהפעיל הג'וינט.
חלק ניכר ממימונו מקבל הג'וינט מאיחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה (UJC). בשנת 2004 הסתכם סיוע זה ב–257 מיליון דולר.

 

היווסדות הג'וינט
הג'וינט נוסד בשנת 1914, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כדי לעזור ליהודים בפלשתינה ובמזרח אירופה אשר סבלו חרפת רעב. שגריר ארה"ב באימפריה העותומאנית דאז, הנרי מורגנאו, שלח באוגוסט 1914 מברק לג'קוב שיף, מנהיג יהודי אמריקאי, ובו בקשת סיוע על סך $50,000 (שווה ערך בקירוב למיליון דולר במונחים של ימינו), כדי להציל יהודים בפלשתינה מרעב. זמן קצר לאחר מכן הגיעו בקשות עזרה מקהילות יהודיות במזרח אירופה. בקשות אלו הובילו לייסוד הוועדה המרכזית לרווחה בידי יהודים אורתודוכסים אמריקאים ממוצא מזרח אירופי, ולייסוד הוועדה היהודית-אמריקאית לרווחה בידי יהודים אמריקאים ממוצא גרמני.
ב-27 בנובמבר 1914 הסכימו שתי הקבוצות לתאם את מאמצי הסיוע והקימו מסגרת משותפת – הג'וינטJoint Distribution Committee of American Funds for the Relief) of Jewish War Sufferers). ליו"ר נבחר פליקס מ' ורברג (Warburg). בשנת 1915 הצטרפה לג'וינט גם הוועדה הסוציאליסטית למען רווחת נזקקיםthe socialist People's) Relief Committee). השונות של הקבוצות אשר הרכיבו את הג'וינט הבטיחה שהארגון יעזור ליהודים בעלי אוריינטציה דתית וחברתית שונה.
בסוף מלחמת העולם הראשונה הגיעו מנהיגי הג'וינט למסקנה כי בהצלה ובסעד אין דיי, וכך לקח הג'וינט עליו גם את משימת השיקום של קהילות מזרח אירופה שנהרסו במלחמה.
כך הצלה, סעד ושיקום (Rescue, Relief and Reconstruction) נהיו למהות פעילות הג'וינט.
במהלך מלחמת העולם הראשונה גייס הג'וינט יותר מ-$16,000,000 (שהם כ- $236,000,000 בשנת 2005) לעזרה דחופה. את הכספים שנאספו חילקו גופים מקומיים באירופה ובפלשתינה.

בין שתי מלחמות עולם

פלשתינה
לאחר שסופקו הצרכים המידיים של היהודים בפלשתינה בזמן המלחמה, החל הג'וינט לפתח תכניות שיקום בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות. הג'וינט מימן יחידה למלחמה במלריה, וכן עזר לממן יחידה רפואית ששלח לישראל ארגון הדסה בשנת 1921.
הג'וינט הקים את הוועדה למען יתומים בפלשתינה, כדי לדאוג ללמעלה מ-5,000 ילדים שהתייתמו במלחמה. הוועדה פיקחה על ילדים אלו בשנים 1929-1919 עד בגרותם.
בתחום החינוך תמך הג'וינט בבתי-ספר ובישיבות, וכן תרם לאוניברסיטה העברית בירושלים, שנוסדה בשנת 1925.
בשנת 1922 יִסד הג'וינט בשיתוף העמותה היהודית להתיישבות ((Jewish Colonization Association (JCA) את הבנק המרכזי של המוסדות הקואופרטיביים (Central Bank for Cooperative Institutions), אשר מימן מיזמים חקלאיים בפלשתינה, כגון פיתוח תעשיית ההדרים. עוד סיוע של הג'וינט היה בשנת 1925, בעת ייסוד החברה הכלכלית הפלשתינית – חברה שנועדה לקדם פיתוח כלכלי בפלשתינה. כמו כן, השתתף הג'וינט במימון מפעל החשמל של רוטנברג וייסד קופת מלווה אשר נתנה הלוואות של סכומים קטנים. 
בשנים 1932-1914 מימן הג'וינט מיזמים בסכום העולה על שמונה מיליון דולרים בפלשתינה בלבד.

 

אירופה
מיד בתום מלחמת העולם הראשונה שלח הג'וינט שיירות של משאיות עמוסות במזון, בבגדים ובתרופות לקהילות היהודיות במזרח אירופה, אשר סבלו מהרס רב בגלל המלחמה  ומעימותים אזוריים שפרצו בסופה. צוותים מטעם הג'וינט נשלחו לקהילות  אלו והקימו בתי תמחוי, כדי למנוע רעב בקרב היהודים.
בנוסף, החל הג'וינט לשקם את הקהילות היהודיות במזרח אירופה, אשר מוסדותיהן נהרסו בזמן המלחמה. בתחום הבריאות מימן הג'וינט את שיפוצם של בתי-חולים יהודיים, סיפק ציוד רפואי ותרופות ושלח למזרח אירופה למעלה מ-100 רופאים, עובדים סוציאליים ומומחים לבריאות הציבור מארה"ב,  כדי להפעיל תכניות בריאות ולהכשיר צוותים רפואיים מקומיים.
אחת המטרות העיקריות של הג'וינט הייתה לשמר את חיי הדת והתרבות היהודיים במזרח אירופה. הג'וינט הקים מחדש מוסדות קהילתיים, כגון בתי-כנסת ומקוואות אשר נהרסו בזמן המלחמה, וכן סייע לבתי-ספר יהודיים ולישיבות.

יותר מ-200,000 ילדים יהודים במזרח אירופה נהפכו ליתומים בזמן מלחמת העולם הראשונה. הג'וינט הקים בתי-יתומים, גני ילדים ומחנות קיץ לילדים אלו ולילדים שהוריהם לא יכלו לטפל בהם. נוסף על כך, סיפק הג'וינט מזון וטיפול רפואי לילדים נזקקים.

כדי לשקם את הכלכלה של הקהילות היהודיות במזרח אירופה, חבר הג'וינט לעמותה היהודית להתיישבות (JCA) בשנת 1924 וייסד את הקרן האמריקאית המשותפת לשיקום (American Joint Reconstruction Foundation). הקרן הקימה רשת של קואופרטיבים להלוואות (loan kassas), אשר הלוותה בריביות נמוכות ליהודים בעלי בתי מלאכה ועסקים קטנים בעיירות ובכפרים ברחבי מזרח אירופה. כמו כן, נִתנו הלוואות ללא ריבית למשפחות עניות. בשיתוף   ORT (החברה למלאכה וחקלאות של יהודים ברוסיה, שלימים נודעה כארגון שיקום באמצעות עבודה), יִסד הג'וינט קורסים מקצועיים לצעירים. אמצעים אלו הקלו על המשבר הכלכלי שבו היו נתונות מאות אלפי משפחות יהודיות.

 

בריה"מ
אחד המיזמים הידועים והחדשניים ביותר של הג'וינט הוא אגרו-ג'וינט. בשנת 1924, בהסכמת הממשלה הסובייטית, יִסד הג'וינט את אגרו-ג'וינטthe American Jewish Joint) (Agricultural Corporation (Agro-Joint), במטרה לקדם התיישבות חקלאית בקרב יהודים. הממשלה הסובייטית תמכה במהלך מתוך רצון לנווט את הפעילות הכלכלית של יהודים ממסחר לעבודת כפיים. אגרו-ג'וינט פעל גם למצוא פתרון ליהודים אשר נותרו ללא פרנסה, כאשר אסרו השלטונות הקומוניסטים על המשך עיסוקם הקודם בטענה של עיסוק בחנוונות או בעיסוק דתי. בין השנים 1938-1924 עזר הג'וינט לישב למעלה מ-100,000 יהודים ביישובים חקלאיים בחצי האי קרים ובאוקראינה.
בסוף שנות ה-30 נעשתה הממשלה הסובייטית בהנהגת סטאלין חשדנית יותר כלפי ארגונים זרים וכמה עובדים של אגרו-ג'וינט נעצרו, גורשו וקצתם אף הוצאו להורג בשלב מאוחר יותר. בשנת 1938, לאור העוינות הגוברת מצד השלטון הסובייטי, הפסיק אגרו-ג'וינט את פעילותו בבריה"מ. בזמן מלחמת העולם השנייה המושבות שהקים אגרו-ג'וינט נכבשו בידי הצבא הגרמני ורוב התושבים שלהן נרצחו.

עד אמצע שנות ה-20, הג'וינט, שנוצר "אד הוק", החל לתפקד כארגון הצלה בינלאומי נרחב. בין מנהיגי הג'וינט היו כאלה שטענו שהג'וינט סיים את תפקידו לאחר שביצע את משימות ההצלה שהציב לעצמו בתחילת הדרך; אולם המשברים שפקדו את יהודי אירופה והצורך הבלתי פוסק של היהודים בפלשתינה בעזרה וכן של יהודי בריה"מ הוכיחו כי יש צורך בארגון קבוע. בשנת 1931 נרשם הג'וינט באופן רשמי במדינת ניו יורק בשםthe American Jewish Joint Distribution Committee.

 

גרמניה, פולין ומזרח אירופה לאחר עליית היטלר לשלטון
עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933 החל הג'וינט לסייע לקהילה היהודית בגרמניה.
בין השנים 1939-1933 הסתכם סיוע הג'וינט בגרמניה ב-$5,000,000. כסף זה נועד לקניית תרופות ולטיפול רפואי, להפעלת בתי-ספר יהודיים, וליישום תכניות רווחה והכשרה מקצועית. עם התפשטות השלטון הנאצי לאוסטריה ולצ'כוסלובקיה בשנים 1938 ו-1939 הרחיב הג'וינט את תמיכתו לקהילות היהודיות גם במדינות אלה.
לאחר עליית היטלר לשלטון העביר הג'וינט את המטה באירופה מברלין (שבה פעל החל משנת 1922) לפריז.

המאמצים העיקריים של הג'וינט החל בשנת 1933 ואילך היו לעזור לעשרות אלפי יהודים שהיו מעוניינים להגר מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה. הג'וינט  עזר לממן את הוצאות הנסיעה, סיפק מזון, מקלט וטיפול רפואי בתחנות הביניים, סייע בסידורי הנסיעה ברכבות ובספינות, עזר להשיג ויזות ואף שילם סכומים נכבדים לפקידי נמל בדרום אמריקה, כדי שאלה יתירו כניסת יהודים. בשנת 1939, כאשר הגיעה לחופי קובה ספינה גרמנית בשם סנט. לואיס ועליה יותר מ-900 יהודים אשר ברחו מגרמניה, נאסר על היהודים להיכנס למדינה, אף שהיו בידיהם ויזות. הג'וינט סידר לנוסעי הספינה היתרים להיכנס לאנגליה, להולנד, לבלגיה ולצרפת, ובכך מנע את חזרתם לגרמניה. רבים מנוסעי אותה ספינה שרדו.
לאחר שהציעה הרפובליקה הדומיניקנית לקבל פליטים בוועידת אויאן בשנת 1938, מימן הג'וינט את העמותה להתיישבות של הרפובליקה הדומיניקנית (DORSA), אשר יִסדה יישוב חקלאי לפליטים ב-Sosua.
עד 1939 עזר הג'וינט ליותר מ-100,000 פליטים שברחו מגרמניה.

 

מלחמת העולם השנייה
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בזמן שארה"ב עדיין לא הצטרפה למלחמה, יכול היה הג'וינט לתפקד באופן חוקי בארצות שנכבשו על-ידי גרמניה. בפולין, לדוגמה, פתח הג'וינט מקלטים ובתי תמחוי לאלפי פליטים יהודיים שברחו מהעיירות הקטנות לערים הגדולות. באביב 1940 שלח הג'וינט טונות של מצות ומזון לפולין לקראת חג פסח וגם תמך בבתי- חולים, במרכזים לבריאות הילד ובתכניות חינוך ותרבות בפולין הכבושה. לאחר שהוקם גטו ורשה בשנת 1941, תמך הג'וינט בבתי התמחוי, בבתי-החולים היהודיים ובתכניות חינוך ותרבות בגטו. בקרקוב תמך הגו'ינט בארגון עזרה עצמיתJuedische Soziale Selbsthilfe) ((JSS), אשר חילק מזון, ביגוד ותרופות בגטו ובמחנות העבודה באזור של הגנרל גוברנמנט (אזור מרכז פולין, שנכבש בידי הגרמנים).
מתוך שלושה מיליון יהודים שחיו בפולין בשנת 1941 כ-600,000 נעזרו בג'וינט.

ביוני 1940, זמן קצר לפני שכבשו הגרמנים את פריז, ברח צוות הג'וינט מפריז והקים מחדש את מטה הג'וינט בליסבון בניהולו של ד"ר יוסף שוורץ, מנהל הג'וינט באירופה. משם המשיך הג'וינט לעזור ליהודים לברוח מאירופה. בשנת 1940 עזר הג'וינט לפליטים בלמעלה מ-40 מדינות באירופה, באסיה ובאמריקה הלטינית.

בשנת 1941, כאשר קיבלו 2,000 יהודים פולנים בליטא ויזות ליפן, עזר להם הג'וינט לממן את הוצאות הנסיעה. בשנת 1940, כאשר למעלה מ-1,000 יהודים החלו במסע בלתי לגאלי לפלשתינה ונתקעו בקלאדובו (Kladovo), יוגוסלביה, תמך בהם הג'וינט במשך שנה שלמה, בעוד הם ממתינים לספינה שתחלץ אותם מאירופה. הספינה לא הגיעה במועד, לפני פלישת הנאצים ליוגוסלביה בשנת 1941, ומרבית הפליטים נרצחו בידיהם.

עם כניסתה של ארה"ב למלחמה בדצמבר 1941, לא יכול היה הג'וינט כארגון אמריקאי להוסיף לפעול באופן חוקי במדינות אויב – מדינות שנכבשו בידי גרמניה. בפולין ובצרפת סניפים מקומיים של הג'וינט נאלצו לפעול במחתרת. יתרה מכך, נמנע מן הג'וינט להעביר כספים למדינות אלה, מאחר שהחוקים בארה"ב אסרו העברות אלו אפילו למדינות אויב. עקב כך הורה הג'וינט לסניפים המקומיים ללוות כספים מיהודים עשירים בהבטיחם שהג'וינט יחזיר את ההלוואות לאחר המלחמה.

בפולין, לאחר הצטרפות ארה"ב למלחמה, המשיך הג'וינט את הפעילות בגטו ורשה במחתרת. בשנת 1943 סייעו כספי הג'וינט להכנות של מרד גטו ורשה.

בצרפת תמך הג'וינט בארגונים לגאליים ובלתי לגאליים ובכללם במחתרת ההתנגדות היהודית L'Armee Juive) - צבא יהודי), תמך באלפי ילדים יהודיים שהוחבאו בצרפת, וכן תמך בהברחת מעל 1,000 ילדים לשווייץ ולספרד.

בשנחאי סיפק הג'וינט ארוחות יומיות ל-8,000 יהודים שברחו ממרכז וממזרח אירופה.  לאחר כניסת ארה"ב למלחמה, עמד מפעל זה בסכנה ונציגי הג'וינט בשנחאי שכנעו את הכובשים היפנים בשנחאי לאפשר להם להפעיל את בתי התמחוי בעזרת הלוואות מיהודים מקומיים.

מאמצי ההצלה של הג'וינט המשיכו גם בשנים 1944-1943. הג'וינט שלח חבילות למחנות הריכוז דרך ליסבון ולפליטים יהודיים מפולין ששהו בבריה"מ - דרך טהרן. הג'וינט עזר לממן את הפעילות של War Refugee Board (WRB), שהקימה ממשלת ארה"ב בשנת 1944. באמצעות ה-WRB העביר הג'וינט 100,000 דולר לראול ולנברג, הדיפלומט השוודי, כדי להציל עשרות אלפי יהודים בהונגריה. בשנת 1944 מימן הג'וינט פעילות הצלה בעלות של יותר ממיליון דולר בצרפת בלבד.

 

פעילויות הג'וינט לאחר מלחמת העולם השנייה
אירופה
משנת 1945 ועד תחילת שנות ה-50 סייע הג'וינט ללמעלה מ-200,000 יהודים במחנות עקורים באירופה. הג'וינט סיפק מזון, טיפול רפואי וביגוד, וכן יִסד בתי–ספר, תכניות דת ותרבות במחנות. משלוחי המזון ששלח הג'וינט לרומניה ולהונגריה הצילו מאות אלפים של יהודים מרעב. הג'וינט עזר לטפל בילדים שנִצלו בכל רחבי אירופה, סייע לחפש אחר קרובים, להקים מחדש את חיי הדת והתרבות היהודיים, וכן סייע לניצולים להגר לצפון ולדרום אמריקה, לאוסטרליה ולמערב אירופה. בשנת 1947 יותר ממחצית שארית הפליטה באירופה (כ-700,000 איש) - נעזרו בג'וינט.
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה השקיע הג'וינט כספים רבים בשיקום הקהילות היהודיות באירופה. בסיוע הכספים של ועידת התביעותConference on Material Claims) Against Germany) עזר הג'וינט לבנות מחדש בתי-כנסת, בתי-חולים, בתי-ספר ומרכזים קהילתיים בצרפת, באיטליה, בבלגיה, בהולנד ובעוד מדינות. בשנת 1949 מימן הג'וינט את הקמתו של בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד (Paul Baerwald) בפריז, במטרה לעזור לניצולים לשקם את חייהם. בצרפת עזר הג'וינט ליסד את המגבית המאוחדת של יהודי צרפת  (Fonds Social Juif Unifie) (FSJU))הגוף הראשי לגיוס כספים של הקהילה היהודית בצרפת. בשנות ה-50 וה-60 עזר הג'וינט לקהילה היהודית בצרפת לקלוט למעלה מ-100,000 יהודים שהיגרו לצרפת ממרוקו, מטוניס ומאלג'יריה.

שינוי דרמטי בפעילות הג'וינט התרחש במחצית השנייה של המאה ה-20 במזרח אירופה ובבריה"מ.
מיד לאחר מלחמת העולם השנייה היה הג'וינט פעיל במדינות מזרח אירופה ועזר לניצולים היהודיים ולקהילות היהודיות. לאחר השתלטות הקומוניזם במדינות מזרח אירופה גורש הג'וינט מפולין, מרומניה, מבולגריה, מצ'כוסלובקיה ומהונגריה. רק ביוגוסלביה הורשה הג'וינט להמשיך ולפעול.
בשנת 1957 הורשה הג'וינט לחזור ולטפל ביהודי פולין שחזרו מבריה"מ אבל גורש בשנית עם פרוץ מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. באותה שנה הורשה הג'וינט לחזור לפעילות ברומניה.

בשנת 1980 חזר הג'וינט לפעול בהונגריה; ב-1981 בצ'כיה ובפולין. הג'וינט התרכז בפעילות למען ניצולי השואה הזקנים במדינות אלו ובאספקת אוכל יהודי כשר, אירועי תרבות יהודיים ואספקת ספרי דת וצורכי דת. לאט לאט הורחבה פעילות הג'וינט והיא כללה גם תכניות חינוך לילדים ופיתוח מנהיגות יהודית מקומית.

עם פתיחת שערי בריה"מ לעליית יהודים בשנות ה-70 וה-80 הקים הג'וינט מחנות מעבר ליהודים בערי אירופה, כדי לסייע ליהודים שיצאו מבריה"מ. למעלה מ-840,000 איש מהם עלו לישראל. לקראת סוף המאה ה-20 יסד הג'וינט בישראל קורסי הכשרה מקצועית, תכניות למען בני נוער ומיזמים מיוחדים לעולים מבריה"מ - בייחוד לעולי בוכרה וקווקז.

בשנת 1988, לאחר היעדרות של 50 שנה שבהן נאסר על הג'וינט לפעול בבריה"מ, חזר הג'וינט לפעול בה. גם בעת ההיעדרות סיפק הג'וינט בעקיפין עזרה ליהודים תחת השלטון הסובייטי. לאחר התפרקות בריה"מ התמודד הג'וינט עם אתגר כפול: כיצד לעורר מחדש את חיי התרבות היהודיים, חיים שהיו אסורים במשך 70 שנה, וכיצד ליצור תשתית יהודית קהילתית.
כדי לחזק את הזהות ואת הידע בקרב יהודים, שלח הג'וינט ספריות שלמות בעלות תכנים בנושא יהדות לקהילות יהודיות ברחבי בריה"מ לשעבר. בשנת 2005 הוקמו 184 ספריות יהודיות ביותר מ-100 קהילות יהודיות. הג'וינט עודד ועזר לממן קורסים בנושא יהדות באוניברסיטאות, וכן תרגם לרוסית ספרי תפילה ודת. הג'וינט יצר חומרי לימוד לילדים יהודיים ובכלל זה דאג לגִרסה בשפה הרוסית לתכנית הטלוויזיה רחוב סומסום, עזר לממן בתי-ספר יהודיים וארגן קייטנות קיץ. בחגים שלח הג'וינט צורכי חג ובכלל זה מזון ואביזרים, וכן ארגן פעילויות דתיות אחרות.

כדי לעזור לזקנים יהודיים חסרי כול בבריה"מ לשעבר, אשר רבים מהם ניצולי שואה, הקים הג'וינט מרכזי רווחה קהילתיים בשם "חסד", שסיפקו מזון כשר, טיפול רפואי, אמצעי חימום ושמיכות.
בשנת 2005 היו 174 מרכזי "חסד" אשר סיפקו שירותים ל-233,000 זקנים יהודיים בכל רחבי בריה"מ לשעבר. נוסף על כך, הקים הג'וינט 27 מרכזי הלל – בעבור סטודנטים יהודיים. 

לאור התמורות שחלו בקהילות יהודיות ברחבי העולם החל מסוף שנות ה-90 שינה הג'וינט את פעילותו. במערב אירופה התרכז הג'וינט בחיזוק ובביסוס פעילות קהילתית. הג'וינט תמך במועצה האירופית של הקהילות היהודית, באיחוד האירופי של סטודנטים יהודיים, ובשנת 1994 הקים את המרכז האירופי למנהיגות יהודית (LEATID – EUROPE).

במזרח אירופה התרכז הג'וינט בחיזוק החינוך היהודי והזהות היהודית בקרב הנוער היהודי. כך למשל הפעיל הג'וינט סמינרים לבני נוער יהודיים בפולין, עזר לממן תיכון ע"ש אנה פרנק בהונגריה ומחנה קיץ שמשך מדי שנה למעלה מ-2000 בני נוער יהודיים מ-23 מדינות במרכז ומזרח אירופה.

 

ישראל
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בהשפעת ד"ר יוסף שוורץ, סייע הג'וינט ל"בריחה" ול"עלייה ב'" – התנועות הבלתי לגאליות להעלאת יהודי אירופה ניצולי השואה לפלשתינה. כמו כן, סייע הג'וינט למעפילים שהוגלו על-ידי בריטניה לקפריסין. בקפריסין סיפק הג'וינט שירותי בריאות, חינוך ורווחה.
בשנת 1948, לאחר הקמתה של מדינת ישראל, עזר הג'וינט לממן את העלייה של מאות אלפי יהודים מאירופה, מצפון אפריקה ומהמזה"ת. בשנת 1949 מימן הג'וינט את מבצע "מרבד הקסמים" – מבצע העלאתם של למעלה מ-50,000 יהודים מתימן לישראל, וכן את מבצע "עזרא ונחמיה", שבו עלו למעלה מ-100,000 יהודים מעיראק.

רבים מהעולים לישראל, ובהם ניצולי שואה, היו נכים או סבלו ממחלות כרוניות. מדינת ישראל הצעירה לא הייתה ערוכה לטיפול ארוך טווח בנכים ובצורכיהם. לאור המצוקה הקים הג'וינט בשיתוף הסוכנות היהודית וממשלת ישראל בשנת 1949 את "מלבן" (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), במטרה לתת טיפול ממוסד ושירותי רווחה לנכים ולעולים חולים. החל משנת 1951 מומן "מלבן" בלעדית בידי הג'וינט. "מלבן" הקים בתי-חולים, מרפאות ובתי- אבות וקידם הקמת מוסדות וארגונים פרטיים וציבוריים למען אנשים עם מוגבלות.
החל משנת 1957 החל "מלבן" לטפל גם בישראלים ותיקים ולא רק בעולים. בסוף שנת 1975 העביר הג'וינט את מוסדות "מלבן" לרשויות הממשלה.

בשנת 1958 יִסד הג'וינט את בית-הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1976 יִסד הג'וינט את ג'וינט-ישראל והעביר את מטה הג'וינט בישראל מתל אביב לירושלים. מעתה ואילך פעל ג'וינט ישראל לפתח תכניות ושירותים לאוכלוסיות נזקקות בישראל בעקיפין, באמצעות שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל, עמותות וארגונים.

עם הגיעם של עולי אתיופיה לישראל ב"מבצע משה" בשנים 1985-1984, פיתח הג'וינט תכניות הכשרה, מיזמים בתחום החינוך והבריאות, ייעוץ למשפחות ומיזמים לצעירים, כדי לעזור בקליטתם. בשנות ה-80 יזם הג'וינט תכניות עזרה בתחומים הרפואי והחקלאי ליהודים באתיופיה ובשנים 1991-1990 סיפק מזון, ציוד רפואי ועזרה סוציאלית ליהודים באדיס אבבה שהמתינו לעלייתם.
לג'וינט היה תפקיד מרכזי כמסייע בקליטת 14,000 עולי אתיופיה שהגיעו ברכבת אווירית ב"מבצע שלמה" בשנת 1991. אחת מן התכניות שהפעיל הג'וינט היא פַּאקְטParents and) Children Together (PACT)), שמטרתה לסייע לילדים עולים מאתיופיה בתחום החינוך כבר מהגיל הרך. התכנית החלה בשנת 1998 בשיתוף פדרציות יהודיות בארה"ב וארגונים בישראל.

בין שנות ה-70 לשנות ה-90 המשיך ג'וינט ישראל לסייע לאוכלוסיות חלשות. תכניות טיפול בזקנים פותחו על-ידי "אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל", שהוקמה בשנת 1969 בידי הג'וינט וממשלת ישראל.
במהלך שנות ה-70 השתתף הג'וינט בהקמת רשת של מרכזים קהילתיים - החברה למתנ"סים, ובשנת 1976 יִסד את התכנית ע"ש יוסף שוורץ להכשרת כוח אדם בכיר למרכזים אלה.

מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אנושית הוקם בשנת 1974 בשיתוף ממשלת ישראל והחל לבצע מחקרים בתחומי הבריאות, הזִקנה, העלייה, ילדים ונוער ונכויות. בשנת 2003 שונה השם למאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל. 
במרכז טאוב, שהוקם בשנת 1982 (ונקרא באותה עת המרכז ללימודי מדיניות חברתית), ריכז הג'וינט נתונים ומידע על מגמות חברתיות וכלכליות בישראל בעבור מקבלי החלטות.

ג'וינט ישראל בשיתוף ממשלת ישראל הקים בשנת 1984 את "אלכ"א - האגודה לפיתוח ולקידום כוח האדם בשירותים החברתיים בישראל", במטרה לשפר את איכות השירות הציבורי בישראל באמצעות חיזוק יכולת הביצוע וההשפעה של הסגל הבכיר על המגזר הציבורי.

החל משנות ה-50 שם הג'וינט דגש מיוחד על תכניות לילדים. הג'וינט תמך בכמה ארגוני מתנדבים למען ילדים עם מוגבלות ובהם: אקי"ם – אגודה לאומית לקימום מפגרים בישראל; מיח"א – מחנכי ילדים חירשים; שמע; איל"ן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים. כמו כן, נוסדו תכניות לילדים ולבני נוער בסיכון. בשנות ה-90 עזר הג'וינט להקים רשת של מרכזי חירום לילדים שעברו התעללות. בשנת 1998, בשיתוף הממשלה והפדרציה היהודית של ניו יורק, הקים הג'וינט את "אשלים", כדי לצמצם את מספרם של ילדים ובני נוער בסיכון ולשפר את איכות חייהם בשלב מוקדם ככל האפשר. בשנת 2002, בעת שהייתה מדינת ישראל נתונה תחת התקפות טרור, ג'וינט ישראל במימון איחוד הקהילות היהודיות של אמריקה (UJC) הפעיל קייטנות קיץ ליותר מ-300,000 ילדים.

החל משנות ה-90 שם ג'וינט ישראל דגש רב על תעסוקה של מגזרים שונים, שאופיינו בשיעור גבוה של בלתי מועסקים: ערבים, חרדים ונכים. הג'וינט בשיתוף ממשלת ישראל הקים בשנת 2005 את "תב"ת - תנופה בתעסוקה", כדי לעודד תעסוקה בקרב הבלתי מועסקים וכך להתמודד עם בעיית העוני בישראל, הקשור בקשר הדוק למצב התעסוקה.

 

צפון אפריקה
הג'וינט החל להיות מעורב בפעילות בצפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הוקמו מחנות לפליטים יהודיים במרוקו. החל משנות ה-50 תמך הג'וינט בתכניות חינוך, חברה, בריאות ורווחה ליהודים בצפון אפריקה.
החל משנת 1949 תמך הג'וינט בתכניות בריאות וחינוך  גם באיראן.

האווירה הפוליטית שהשתנתה אפשרה לג'וינט לשוב ולפעול בקצת ממדינות ערב שבהן נאסרה פעילותו במשך השנים. החל משנת 1982 התירו השלטונות לג'וינט לסייע ישירות ליהודי מצרים, ליהודי תימן החל משנת 1990, וליהודי טורקיה החל משנת 1992. בשנות ה-90 מילא הג'וינט תפקיד עיקרי ביציאתם של היהודים שנותרו בסוריה (כ-4,000 איש).
הג'וינט גם הקים כמה תכניות בהודו, כדי לעזור ליהודים שם ובשאר מדינות אסיה.

פעילות חירום והצלה ברחבי העולם 
הג'וינט מוסיף לראות את עיקר תפקידו בתחומים של הצלה ורווחה. כך למשל עם פרוץ המשבר ביוגוסלביה בשנת 1992 סייע הג'וינט בחלוקת מזון ותרופות לתושבי סרייבו. כאשר התעצמו הקרבות והמצב החמיר, ארגן הג'וינט רכבת אווירית מסרייבו ואוטובוסים, אשר פינו יותר מ-2000 איש (מחציתם לא יהודים) למקום מבטחים. הג'וינט סייע לפליטים לעלות לישראל, שיכן אותם במקומות אחרים וסייע להקים מחדש את הקהילה היהודית, בשטח שהיה לפנים יוגוסלביה.

המשבר הכלכלי שפקד את ארגנטינה בשנת 2000 הוביל ליוזמות חירום שנועדו לסייע לעשרות אלפי יהודים שנותרו בבת אחת חסרי כול. בשיא הפעילות עזר הג'וינט ליותר מ-36,000 איש. הג'וינט החל לפעול בדרום אמריקה כבר בשנות ה-30, כאשר סייע לפליטים מאירופה.
בשנת 1987 יִסד הג'וינט את המרכז להכשרה ומחקר למען התפתחות המנהיגות הקהילתית היהודית של אמריקה הלטינית (LEATID).

הג'וינט מסייע גם ללא יהודים. בשנת 1986 הקים הג'וינט את התכנית לפיתוח עולמי (International Development Program - IDP), כדי להתמודד עם צרכים של אוכלוסיות ברחבי העולם שנפגעו מאסונות טבע או ממחלות. הסיוע ניתן ל-50 מדינות ברחבי העולם, ובכללן ארמניה וטורקיה, שסבלו מרעידות אדמה עזות; רואנדה, בוסניה וקוסובו, שסבלו ממלחמת אזרחים. כמו כן, יִסד הג'וינט תכנית בריאות ישראלית-פלסטינית בעזה ובגדה המערבית,  וסייע לקהילות בדרום אסיה שנפגעו בצונאמי של שנת 2004 בתכניות סעד ושיקום.

במאה ה-21 מוסיף הג'וינט לראות בהצלה, ברווחה ובשיקום את מטרותיו העיקריות. בהיותו ארגון אשר מוקדש לרווחת העם היהודי, מגשים הג'וינט מטרות אלה באמצעות חיזוק הזהות היהודית, בניית חיים קהילתיים יהודיים ושימור המורשת התרבותית היהודית.

 

*מבוסס על מאמר של ד"ר שרה קדוש, שהיתה מנהלת הארכיון העולמי של הג'וינט בירושלים

"The American Jewish Joint Distribution Committee 1914-2005", Encyclopadia Judaica 22 Volume Set 2nd edition by Skolnik, Fred(Editor). 2006. Reprinted with permission of Gale, a division of Thomson Learning: www.thomsonrights.com.  Fax 1-800-730-2215