מניעת התעללות בזקנים והזנחתם
אוכלוסיית היעד
-
זקנים החשופים להתעללות, להזנחה ולניצול כלכלי.
-
פוגעים ובני משפחה מעורבים.
-
אנשי מקצוע המטפלים בזקנים.
מטרות
הסבר התעללות בזקנים והזנחתם הוכרה בעולם ובארץ כבעיה חברתית רחבת היקף. ממצאי הסקר הארצי בתחום מצביעים על כך שכ - 18% מהזקנים בישראל דיווחו כי חוו פגיעה של התעללות או הזנחה. 2% מהזקנים סבלו מאלימות פיזית ו/או מינית, 3% מהגבלת חופש, 7% מניצול כלכלי, 8% מהתעללות מילולית ו- 18% סבלו מהזנחה (איזיקוביץ, לבנשטיין ווינטרשטיין, 2005). תחילת הפעילות בתחום הטיפול והמניעה בנושא התעללות בזקנים החלה בשנת 2001, עם הקמת "הוועדה לבחינת הצרכים בתחום ההתעללות וההזנחה של זקנים". על בסיס המלצות הוועדה פותחו ויושמו תכניות להתמודדות עם הבעיה. יישום התכניות החל בשנת 2003. במסגרת התכנית התבצעו:
-
סקר ארצי לבחינת היקף התופעה וממדיה השונים. הסקר בוצע על ידי אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לרווחה ובריאות והמרכז לחקר הזיקנה.
-
פיתוח מודלים של התערבויות בקהילה ויישומם: גובשה תפיסה מקצועית להתערבות רב-מערכתית לטיפול ולמניעת התעללות. הוקמו יחידות טיפוליות באגף הרווחה ברשויות מקומיות (עפולה, בת-ים, באר-שבע, ירושלים, רמת גן, ראשון לציון, מעלות ומגדל העמק). עד סוף שנת 2010 תיושם תכנית ההתערבות בארבע רשויות נוספות (חולון, אשדוד, קריית גת ונצרת). אנשי המקצוע ביחידה עוסקים באיתור ובזיהוי קורבנות להתעללות, בטיפול (פרטני וקבוצתי) בקורבנות, בפוגעים ובבני המשפחה האחרים. כמו-כן עוסקים אנשי המקצוע בפעילות קהילתית הכוללת הדרכה והסברה לזקנים, לאנשי מקצוע בתחום ולכלל הציבור. פעילות נוספת כוללת העלאה למודעות את תופעת ההתעללות בזקנים וגיוס אנשי מקצוע להתמודדות משותפת עם הבעיה. יישום התכנית לווה במחקר הערכה אשר בוצע על ידי מכון ברוקדייל. ב – 20% מכלל המקרים, ההתעללות פסקה כתוצאה מההתערבות. בשני שלישים מהמקרים העריכו העובדים הסוציאליים כי חלו שיפור והטבה במצב הקרבנות. לאור הצלחת תכנית הפיילוט, הורחב היישום לארבע רשויות נוספות.
-
"קו לזקן" – קו חם לזקנים החשופים להתעללות. את הקו מפעילים מתנדבי ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) אותם הכשירה אשל הכשירה למתן מענה יעיל מספר הטלפון של "קו לזקן": 1-700-50-1201.
-
איתור, זיהוי ודיווח על זקנים החשופים להתעללות ולהזנחה במערכת הבריאות - בנובמבר 2003 פרסם מנכ"ל משרד הבריאות נוהל המחייב את הארגונים ואת המוסדות המספקים שירותי בריאות (קופות-חולים, בתי-חולים ומסגרות לטיפול ממושך) להקים ועדה רב-מקצועית, שתפעל לאתר, לזהות ולדווח על התעללות והזנחה של זקנים. אשל, בשיתוף משרד הבריאות, תקצבו פעילות של רכזת ארצית למניעת התעללות במשרד, וכן שלוש רכזות מחוזיות (מחוז חיפה, מחוז אשקלון ומחוז ירושלים). כמו כן, אשל מכשירה ומלווה את אנשי המקצוע העובדים בארגונים הללו (רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים), בתהליך יישום והטמעה של נוהל זיהוי ודיווח על התעללות.
-
הכשרה – אשל פיתחה והפעילה תכניות להכשרת אנשי מקצוע לזהות את תופעת ההתעללות בזקנים, לאבחן ולהפעיל התערבות ראשונית. במהלך השנים האחרונות הוכשרו בתכניות אלה מאות פקידי סעד של חוקי הגנה על זקנים, עובדים סוציאליים ממחלקות רווחה, עמותות למען הזקן וחברות סיעוד, ומאות אנשי מקצוע אחרים הנותנים שירות לזקנים. כמו כן, אשל מקיימת ימי עיון להגביר את המודעות לתופעה.
-
פיתוח ידע וחומרי עזר: כתיבה והפקת חומרים בנושא זיהוי, אבחון והפעלת התערבויות למניעת התעללות והזנחה. כמו כן הופקו סרטים בנושא.
-
פיתוח כלי להערכת סיכון להתרחשות התעללות והזנחה – המחקר לפיתוח הכלי מבוצע על-ידי אוניברסיטת חיפה בשיתוף בית החולים רמב"ם, בי"ח הדסה עין כרם, קופות חולים ומחלקות לזקן ברשויות מקומיות.
-
הקמת ועדה רב–מקצועית הבוחנת היבטים חוקיים ומשפטיים, מיפוי חסרים בחקיקה והמלצה על שינויים נדרשים, כדי להתמודד עם התופעה. בוועדה משתתפים נציגי משרד הרווחה, משרד המשפטים, עמותת "יד ריבה", עובדים סוציאליים מרשויות מקומיות ונציגי אשל.
הצלחות והישגים
-
הגברת המודעות לתופעת ההתעללות וההזנחה של זקנים.
-
הקמה של יחידות יעודיות במחלקות לזקן שבאגף הרווחה, שמטרתן לטפל בנושא.
-
שיפור מיומנויות הזיהוי והטיפול בזקנים החשופים להתעללות.
-
חלה עלייה ברמת האיתור, הזיהוי וההפניה להמשך טיפול של זקנים שעברו התעללות.
יעדים עתידיים להרחיב את היקף הפעילות ולהגביר את המודעות לנושא. שותפים לאשל - ג'וינט ישראל משרדי הממשלה: הרווחה והשירותים החברתיים, הבריאות, בטחון פנים, המשפטים; המוסד לביטוח לאומי; ער"ן (עזרה ראשונה נפשית); רשויות מקומיות; עמותות למען הזקן (ברשויות שבהן מופעל המיזם); עמותות: "יד ריבה", "כן לזקן", "המשפט בשירות הזקנה"; קרן ירושלים ואוניברסיטת חיפה. עוד מידע על התכנית, ראו באתר אשלנט
|
|