תכנית "אמצע הדרך"

תכנית "אמצע הדרך"

דורון שמעונוביץ, בן 58, נשוי עם ילדים. גר בשוהם, איש מחשבים. 
 
דורון מספר על עברו: "למדתי מחשבים ומתמטיקה. אני עובד בתחום כ- 35 שנים, מתוכן עבדתי כ-10 שנים בחו"ל. עבדתי בחברות גדולות כמו אמדוקס ופורמולה/מטריקס. החלטה אחת מיותרת שלי של לעזוב את מטריקס לחברה אחרת, עלתה לי בפיטורין על "בסיס מקצועי". זה קשה מאוד להיות מפוטר, במיוחד לאיש שרגיל לעבוד במשך 35 שנים ברציפות, שעבד בהצלחה רבה עם לקוחות בארה"ב, אירופה ואפריקה. זה במיוחד קשה לשמוע את הבשורה מעובד צעיר ממני שאני לא מספיק טוב. וכשמלווה לזה הידע שנעשה לי אי צדק, היציאה לשוק האבטלה קורע את הלב והנפש.
 
יכולתי לשקוע בדיכאון או להרים את הראש ולחפש לי דרך חדשה. החלטתי לצאת לדרך חדשה והצטרפתי למיזם חברתי שנקרא סטארטפיסט ומיועד לבני 45 ומעלה. המיזם החברתי הזה, מאפשר ליזמים בני 45+ לפתח את הרעיונות שלהם, תוך קבלת תמיכה מאנשי מקצוע שתומכים בו. המיזם נשען על התשוקה והסקרנות של המשתתפים בו. כולו בנוי על ההשקעה של הקבוצה תוך אמונה שרווחים שהמיזם ישיא, יתחלקו בין כל המשתתפים בו. אבל יותר מכך, הוא לימד אותי טכנולוגיות חדשות שהיו זרות לי עד אז.
במהלך התקופה הזו המשכתי לחפש עבודה, אלא שכלום לא ממש הבשיל. המיזם, אמנם, לימד אותי טכנולוגיות חדשות והצלחתי לבטא את הכישורים שלי בפיתוח האפליקציה שהגיתי, אבל זה לא הספיק כי בסופו של יום צריך גם להתפרנס. בתקופה הזאת, היה לי בן סטודנט באוניברסיטה, בן שני שעמד להשתחרר ובן שלישי שהיה תלמיד תיכון. המצב הכלכלי החל להעיק. הלחץ הנפשי החל להרים ראש, והתחושה של האכזבה שלי מעצמי החלה לצוף מעל פני השטח. 
לקח לי תקופה להפנים שיש מצב שמרכיב הגיל משפיע. לקח לי זמן להבין שהיציאה שלי לשוק המפוטרים, מחפשי העבודה, כמוהו כמו שמעבירים אריה שגדל בגן בחיות אל הספארי הקשוח. הבנתי שאני לא מכיר את כללי המשחק בסביבה החדשה שנכפתה עלי.
מייל מקרי שהגיע אלי לתיבת המייל, טלפון שהרמתי לתכנית "אמצע הדרך" וקבלת פנים חמה ומזמינה הכירה לי את ניצן."
 
דורון מתכוון לניצן שיק, בת 29, עו"ס במקצועה. במקור מירושלים וכיום מתגוררת בת"א. מקדמת תעסוקה באמצע הדרך כשנה. לפני כן עבדה בפנימייה ותחום התעסוקה יחסית חדש עבורה.
ניצן מספרת על תחילת העבודה עם דורון: "דורון היה אחד מהמשתתפים הראשונים שהגיע אלי, הוא מנהל פרויקטים עם ניסיון תעסוקתי רב בתחום ההיי טק. בהתחלה לא ידעתי כל כך כיצד אוכל לעזור לו הן משום פער הגילאים והן משום שהוא היה בעל ניסיון רב ונראה כאילו הוא אדם שיכול לעזור לעצמו. הוא הגיע משום שהוא חיפש זמן רב ולא הצליח להתקבל לעבודה. בשלב מסוים הבנתי שהוא מאוד רוצה את העזרה שלנו. הוא היה זקוק לעזרתנו בהתארגנות לקראת חיפוש העבודה, בכתיבת קורות חיים, בהכנה לראיונות עבודה וגם בחיפוש עצמו, למרות שבתחום הזה הוא היה מאוד אקטיבי. הרגשתי שהוא הגיע עם רמת תסכול מאוד גבוהה והוא נזקק לעזרתנו בשיפור הצגתו בראיון, הצגת הניסיון התעסוקתי שלו ללא יצירת איום אצל המעסיק, כלומר לשדר ביטחון לצד מוכנות ללמוד ומוכנות לעבוד במשרות שהן פחות ניהוליות. דורון נרשם לכמעט כל סדנא שפתחנו."
 
דורון מוסיף לספר על תחילת דרכו: "הפגישה הראשונה עם ניצן הייתה יחסית קלה. ידעתי שאני מחפש עבודה וידעתי אילו בעיות עומדות בפני. ניצן הקשיבה והציעה לי אופק עם תכנית עבודה קשוחה שנצטרך לעבור כדי שנגיע למטרה. גם סיכמנו על פגישה אישית כל שבועיים כדי לראות איפה אנחנו עומדים.
בסדנה הקבוצתית שהשתתפתי "חזרה לעולם העבודה", למדתי לקבל את עצמי כמו שאני. למדתי שגם בעולם של ימינו כשהוא שייך לצעירים, ניתן למצוא את הדרך לטשטש את מרכיב הגיל. הסדנה הביאה לטובתנו אנשי השמה מהשוק האמיתי שעשו לנו סימולציות לראיונות עבודה, הסימולציות עזרו לי להבין את הטעויות שלי ונמנעתי מלחזור עליהן. התכנית גם עזרה לי לסדר את קורות החיים שלי.
בוקר אחד הגיע אלי טלפון מחברת הייטק שהציעה לי להצטרף לשורותיה כמנהל לקוחות/מנהל פרוייקטים. הבנתי שמסמך קורות החיים שתוקן בתכנית "אמצע הדרך" עשה את שלו. הראיון הראשון היה ממש טוב. הבנתי שהסימולציות הצליחו לעזור לי. גם הראיונות האחרים עברו בהצלחה מלאה ומספר ימים מאוחר יותר זומנתי לחתימת החוזה".
 
ניצן מצטרפת ומספרת על ההתקדמות של דורון: "לדעתי פריצת הדרך עם דורון הייתה שהוא הבין שלמרות שהוא חשב שהוא מגיע עם עודף ביטחון עצמי הוא הבין שעליו לשפר את הביטחון העצמי, משום שהוא הגיע מעט מכונס בעצמו לראיונות והיה חסר ביטחון. הוא גם הבין שקורות החיים שלו והניסיון שלו מהווים יתרון ואין לו במה להתבייש. בנוסף בסדנאות הוא הבין שהוא לא לבד, הוא חלק מקבוצת שווים. לפתע הוא הבין שכשמחפשים עבודה צריך לספר את זה לכולם, להיות אקטיביים ולאט לאט הוא הגיע למצב של קבלה של המקום בו הוא נמצא. הוא היה קשוב לטיפים ולביקורות שנתנו והוא כל הזמן רצה להשתפר. לדעתי מה שקידם אותו הייתה האופטימיות שהוא כל הזמן שמר עליה, הוא כל הזמן חיפש הזדמנויות, היה פעיל ונקט יוזמה".
 
דורון מסכם את ההתקדמות שעשה: "אני חושב שכשהגעתי לראיון העבודה, הייתי מוכן יותר כי כבר למדתי את סט השאלות שאני יכול להישאל. קו"ח המעודכנים והביטחון העצמי שגבר הצליחו להשפיע ולהביא אותי למקום נכון. התקבלתי לעבודה בתור מנהל לקוחות בחברת קומטק. העבודה שם נהדרת. בימים אלה, אני מתחיל להכות שורש במקום העבודה. אני חושב שנהייתי אדם קל יותר אל מול המשפחה. בני הצעיר אומר שנהייתי פחות עצוב וכל הלחץ והמתח ירדו. גם מבחינה כלכלית מורגשת הקלה. אחד הדברים שלמדתי בסדנה של "אמצע הדרך" הוא שהמסע למציאת מקום עבודה, הוא מסע שסופו אינו ידוע ואתה יכול למצוא את עצמך בסיומו בכל רגע".