תכנית רמפה

תכנית רמפה

אחלאם אבו ריא, בת 30 מסכנין, חירשת מילדות, יש לה 5 אחים, כיום עובדת ניקיון במלון לאונרדו קלאב בטבריה. אחלאם מספרת כיצד הגיעה לתכנית: "בגלל שאני חירשת מאוד רציתי לצאת לעבוד, חשוב לי לקום בבוקר, לראות אנשים ובמיוחד להרגיש שאני תורמת ועושה משהו משמעותי. עבדתי קודם כסדרנית בחנות אופנה כחודשיים אבל עזבתי כי המנהל צעק עליי כל הזמן ולא התחשב בי. הכרתי את רמפה דרך המנהלת של עמותת אלמנאל, עמותה לבעלי צרכים מיוחדים. עברתי 3 פגישות עם רכזת התכנית, שבהן קיבלתי סיוע בסידור קו"ח, הכנה לעולם העבודה וסיוע באיתור העבודה. רולא הרכזת סייעה לי גם לשכנע את המשפחה שלי לצאת לעבוד בבית מלון, כי בהתחלה הם התנגדו, הם חששו בגלל הסטיגמה השלילית של עבודה בבית מלון אצלנו במגזר."
 
אחלאם מספרת על תחילת העבודה במלון: "רכזת קשרי המעסיקים קבעה לי ראיון עם נדב והגעתי יחד עם אחי. בהתחלה פחדתי כי זו סיטואציה מביכה ומלחיצה אבל נדב היה נחמד ודיבר איתי לאט כדי שאוכל לקרוא את השפתיים שלו. בסוף הראיון ישר התקבלתי לעבודה, אני עובדת 9 שעות ביום במשך 5 ימים בשבוע. בהתחלה היה לי קשה אבל בגלל שההנהלה התרשמה ממני הם ביקשו מהמרכז לגייס עוד 2 עובדים כבדי שמיעה. זה הקל עליי ויצר אצלי תחושת שייכות גדולה יותר למקום. כיום אני עובדת כ-9 חודשים בתפקיד עובדת משק במלון. אני מרוצה מאוד מהיחס ומהעבודה עצמה, אני מרגישה שיש לי בשביל מה לקום בבוקר. בנוסף התחלתי להתנדב אחת לשבוע עם תלמידים כבדי שמיעה בתל אביב ואני שואפת ללמוד הדרכת שחייה וספורט".
 
נדב ברכה, בן 44, גר בקיבוץ שדה נחמיה. מלונאי כל חייו. בעבר היה מנכ"ל של מספר בתי מלון ברשת רימונים, אך החליט לעזוב את התפעול ולחזור לתחום משאבי אנוש. בשנתיים האחרונות  משמש כמנהל משאבי אנוש של מלונות פתאל באזור הצפון. 
 
 
נדב מספר על עבודתו: "העסקת עובדים עם מוגבלות החל עוד בטרם נכנס החוק. בתחילת שנות ה2000 דוד פתאל הבעלים החליט שהחברה תתחיל לשלב אנשים עם מוגבלות בשכר מלא כחלק מתרומה לקהילה כי אנחנו מאמינים שלמרות שהם עם מוגבלות הם יכולים לתרום כמו כל עובד. מרוות מאל-פנאר ריאן בסכנין פנתה אלי, ביקשה להעסיק עובדת כבדת שמיעה ואני השבתי בחיוב. קבענו ראיון, אני זוכר שאחיה מאוד חשש משילובה בחברת העובדים ואני התחייבתי בפניו שאנחנו מכירים את תחום העסקת אנשים עם מוגבלות ועוזרים להם. בפגישה הסברתי לה לאט על העבודה והכרתי לה את התחום. בגלל אופי העבודה שלה בלובי אנחנו מצמידים לה בסביבה עובד שומע שיוכל לסייע לה לתקשר עם האורחים במידה ופונים אליה.
לא חששתי להעסיק עובד עם מוגבלות, להפך, מאוד רצינו, במיוחד אם הוא מראה מוטיבציה גבוהה. אני חושב שגם האורחים מתרשמים. אחלאם מצוינת במשובים חיוביים של האורחים. בקיץ ובפסח יש לנו קמפיין בו אורחים יכולים להעניק לעובדים לבבות והם מקבלים סכום כסף שנקוב בלב, ואחלאם קיבלה לא מעט. היא בחורה מתוקה וההשתלבות שלה היא הצלחה גדולה".
 
נדב מסכם את משמעות העבודה עם אנשים עם מוגבלויות: "אנחנו שמחים מאוד להעסיק עובדים עם מוגבלות ולא חשוב מה המגבלה, אנחנו לוקחים בחשבון שהעסקת אדם עם מוגבלות דורשת מעט יותר תשומת לב. אנחנו מתאימים את עצמנו לצרכים שלהם כדי לשמר אותם כאחד העובדים. אני יכול לומר שמלבד הערך החברתי, במלונאות תחלופת עובדים עולה הרבה מאוד כסף ואנחנו רואים שעובדים עם מוגבלות מתמידים יותר בעבודתם ובכך חוסכים את עלויות ההכשרה של עובדים חדשים בכל פעם".