קידום מוביליות חברתית ותעסוקתית בחברה הערבית / פרופ' יוסי תמיר

קידום מוביליות חברתית ותעסוקתית בחברה הערבית / פרופ' יוסי תמיר

01/01/2018

שיעורה של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה הוא כחמישית, אולם עקב חסמים שונים, שיעור התעסוקה בחברה זו, איכות התעסוקה שלה והכנסתה נמוכים במידה ניכרת מאלה של האוכלוסייה היהודית, ושיעורי העוני בקרבה גדולים יותר.

ב-2010 החלו לפעול מרכזי ״ריאן״ בהפעלת אלפנאר על ידי ממשלת ישראל והג׳וינט ובשיתוף יד הנדיב אשר הצליחו להגדיל את שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות מ-27% בשנת 2010 ל-32.4% בשנת 2016. אולם הגידול באחוז המועסקים והמועסקות, לא מחק את פערי השכר האדירים בין החברה הערבית לזאת היהודית.

רק בחודש שעבר פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר דו"ח המעיד כי למרות הגידול במספר הסטודנטים הערבים, שיעור העובדים הערבים המקבלים שכר גבוה בתעשיית ההייטק נותר נמוך בשנים האחרונות ועומד על 1.4% בלבד, לעומת שיעור של 17.4% מכלל העובדים במשק.

מקובל לטעון כי פערי התעסוקה בין החברה הערבית ליהודית תלויים בחסמים סביבתיים דוגמת היעדר נגישות תחבורתית מישובים ערביים לאזורי תעסוקה; אחרים ינמקו זאת במחסור במעונות יום בישובים ערביים כחסם מרכזי המונע יציאת אימהות לעבודה; גם לחסמים תרבותיים, היעדר רישות חברתי ופערי שפה משקל משמעותי; ויש שיתייחסו גם לדעות קדומות וקשיים בשכנוע מעסיקים לקדם סביבת עבודה מגוונת.

אולם, בנוסף לכל אלה קיים הסבר נוסף עליו יש לתת את הדעת. פער ההכנסות בין עובדים ערבים לעובדים יהודים נותר דומה במשך השנים, כאשר ההכנסה הממוצעת בעבודה שכירה בקרב עובדים ערבים היא בעקביות כ-58% מההכנסה הממוצעת בקרב עובדים יהודים. ההכנסה הנמוכה מביאה לשתי תוצאות, ראשית נוצר מצב בו גם כאשר יש במשק בית שני מפרנסים, המשפחה עלולה להשאר מתחת לקו העוני. שנית, הכנסה זו מפחיתה משמעותית מהמוטיבציה של אלו הנמצאים מחוץ למעגל העבודה להשתלב בו מחדש. עבודה שמותירה את בעליה בעוני לא תעודד אדם לוותר על שירותי הרווחה בהם הוא תלוי כיום.

ואכן ניתן לראות מהנתונים שבעוד שיעורי ההשתתפות במעגל התעסוקה עלו, הרי שהתמריץ הכלכלי לצאת לעבוד כדי להתפרנס בכבוד ואולי אף לצאת ממעגל העוני נותר נמוך ובגורמים אלו המדינה מנסה לטפל בשנים האחרונות. המטרה המרכזית נותרה לייצר מוביליות חברתית ולא להגדיל את אוכלוסיית העובדים העניים. בעוד מוביליות חברתית ותעסוקתית היא מאתגרת לכשעצמה בשוק העבודה בישראל כיום, הרי שקידום תעסוקתי לאוכלוסיות מודרות הוא מאתגר עוד יותר.

מרכזי ״ריאן״ מנסים לקדם את הנושא ומהווים תשתית ארגונית למודלים חדשים של קידום תעסוקתי באמצעות עבודת קשרי מעסיקים אינטנסיבית שנועדה לבנות מסלולי פיתוח קריירה מותאמים לצרכי ארגוניהם, מנטורינג לעובדים בתפקידי כניסה וניהול, פיתוח ושימור של טאלנטים בארגון במקביל להשקעה ברמת הפרט, פיתוחו והעצמתו האישיים והמקצועיים, כדי להגביר את ערכו העסקי ולעודד קידום תעסוקתי.

עלינו להמשיך ולקדם השכלה ותעסוקה בחברה הערבית, לא משרות ששומרות את העובדים ומשפחותיהם תחת קו העוני, אלא משרות בעלות אופק תעסוקתי, יציבות וגם קריירה. עלינו לקדם תעסוקת נשים ולעודד שני מפרנסים בכל משפחה עם הכנסה מכבדת. זהו אינטרס של כלל החברה הישראלית שכל חלקיה יוכלו לקיים חיים בכבוד ללא תלות בשירותי הרווחה.

על המדינה להמשיך ולפעול כדי להשוואת את התנאים של העובדים מהחברה הערבית לא רק מסיבות של שיוויון, או מוסר, אלא כדי לקדם את החברה והכלכלה הישראלית כולה. ככל שנשכיל לייצר מקרי הצלחה רבים יותר של תעסוקה איכותית ומתגמלת, הרי שהתמריץ הכלכלי לצאת לעבוד יגבר על חסמים אובייקטיביים אחרים – לגיטימיים ככל שיהיו.

הכותב הוא פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל וחבר מועצת המנהלים של אלפנאר

קרדיט צילום: אופיר בן נתן, ג'וינט ישראל