באיחור של 70 שנה ניצולי שואה זכו לטקס בר מצווה ברחבת הכותל בליווי חיילי צה"ל

באיחור של 70 שנה ניצולי שואה זכו לטקס בר מצווה ברחבת הכותל בליווי חיילי צה"ל

29/04/2013

היום עלו לתורה כ-40 ניצולי שואה לתורה וזכו לחוות את חווית בר המצווה לה יחלו למעלה מ-70 שנים. הטקס שכלל סיור מקדים, הנחת תפילין, עליה לתורה וסעודה, נערך במעמד רב הכותל, נציגי ג'וינט ישראל, חיילי צה"ל, בני משפחה וחברים.  

היום המרגש, שהינו חלק מפרויקט של ג'וינט ישראל-אשל ומנהלת הכותל בשיתוף עם משרד הרווחה, מהווה את פתיחת הפרויקט ובו 4 קבוצות של ניצולי שואה יגיעו לכותל בכל פעם, ויזכו לראשונה לחוות טקס בר מצווה מלא. היום, יום קריאה בתורה, הגיעה קבוצה של כ-40 ניצולי שואה וכן עוד כ-100 בני משפחה, חברים ומכרים. הקבוצה התקבלה על ידי צוות המדריכים של הקרן למורשת הכותל.

ניצולי השואה חתני בר המצווה סיירו באתר "שרשת הדורות" בעת שבני משפחותיהם הנרגשים זכו לבקר ב"מנהרת הכותל". בתום הסיור נפגשו הניצולים עם קציני וחיילי צה"ל, אשר ליוו אותם בהנחת התפילין והחגיגה שלאחריה ברחבת הכותל.

שיא החגיגה, אשר מלווה בכלי נגינה וחזן, הגיע בעת הוצאת ספר תורה ועליית הניצולים לתורה.  החגיגה בכותל נחתמה בשירת התקווה, ולאחריה עברו החוגגים ובני משפחותיהם לארוחה חגיגית, בה זכה כל ניצול לקבל תעודה המנציחה את המעמד.

יהושע בן ציון, יליד רומניה, היה אחד מהמשתתפים בחגיגות היום.עם פרוץ המלחמה הועבר יהושע יחד עם משפחתו לגטו טרנסניציה. "המעבר לגטו היה קשה מאוד, וכלל הליכה רגלית ממושכת בין ערים שונות. קשיי הדרך הביאו את אחות של אמא לומר לה כי אני קטן ולא אחזיק מעמד, לכן כדאי להשאיר אותי בצד הדרך. אמא התעקשה וענתה לה "אני את ציקל'ה לא עוזבת!". בזכותה של אמא אני יושב כאן היום". עם הגעתם לגטו, מספר יהושע כי "אמא סחבה ארון ישן אותו השכיבה על הרצפה, ובתוכו ישנו כדי להישמר מהקור הנורא בחורף. סבלנו ממחלות ומלריה ולמזלנו זכינו גם לסיוע באוכל מכל מיני ארגונים בהם גם הג'וינט. לצד זה, ניסינו כל הזמן לשמור על קשר עם אבא שנקלח לעבוד במפעל לייצור נעליים צבאיות לנאצים". בסוף המלחמה, התאחדה כל המשפחה ולאחר הקמת המדינה עלתה לישראל והתמקמה בנהריה. כיום, יהושע נשוי, אבא לשלוש בנות, סבא לשמונה נכדים ואפילו נין אחד. "אני מודה לאלוהים שאחרי אלפיים שנה זכיתי להיות בדור שעבר את השואה והקים את המדינה. אני למעלה מ-60 שנים בארץ, ועדיין מבחינתי מאוד מרגש להיות כאן היום, זו ממש תחושת התעלות. אחרי הטקס הלכתי לפינה קטנה בכותל, לבד עם עצמי, לומר קדיש על אמא ואבא. הם נלחמו בעבורי ואחרי 70 שנה, אני מקדיש את היום הזה להם".

שאול גורקה, יליד פולין, נמלט עם אמו וששת אחיו ליערות פולין שם חיו שנתיים במחפורת והיו מתגנבים לכפרים שכנים כדי להשיג אוכל."היינו שבעה אחים, ארבעה נרצחו במהלך המלחמה. את אבא אני לא זוכר, הוא מת אחרי שנלקח לעבודות כפייה ולקה במחלת הטיפוס". האמא וילדיה שרדו במהלך המלחמה ביערות פולין עד אשר הגיעו חיילי הצבא האדום. "אני זוכר איך אחרי המלחמה הג'וינט באירופה עזר לנו עם אוכל, תרופות ובגדים. כשקמה המדינה הייתה לנו אפשרות לעלות לישראל או להגר לאמריקה. החלטנו לבוא לישראל, היה ברור לנו שאחרי מה שעברנו חייבים להקים מדינה!". שאול עלה לישראל בתחילת 1949 יחד עם אמו ואחיו שנותרו בחיים, הקים בית ומשפחה. היום באחד האירועים המרגשים בחייו התלוותה אליו מלכה אשתו שהתרגשה לא פחות ממנו. "שנים שלא דיברתי על מה שעברנו בשואה, כואב להיזכר. אבל כשאתה מתבגר אתה רוצה שגם הילדים שלך ידעו את סיפור החיים שלך. למרות שאני אדם מסורתי וכבר הנחתי תפילין בעבר בכותל, האירוע היום הוא מרגש וחשוב במיוחד בשבילי. לא לכל אחד הייתה הזכות להגיע לרגע הזה - לי, כן".

רב הכותל המערבי הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א אמר במהלך האירוע:"מאורע זה מצביע על הקשר העמוק של עם הנצח אל מורשתו בכל עת ובכל זמן, יהיה אשר יהיה. מחובתנו לזכור ימות עולם ולהעבירם לדורות הבאים. האור והחושך משמשים באירוע זה בערבוביה, אך התקווה היא מוחלטת. ופה יש עדות מוחשית לנצחיות העם היהודי".

לדברי מנכ"ל ג'וינט ישראל ארנון מנטבר: "הקשר בין הג'וינט לניצולי השואה החל עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה בהצלת יהודים מידי זוועות המלחמה והצורר הנאצי, דרך העלאת ניצולי השואה למדינת ישראל הצעירה וקליטתם בארץ ועד סיוע לניצולי שואה כיום בישראל ובעולם כולם. זהו רק סמלי שאנחנו בג'וינט מלווים אותם גם בסגירת מעגל מרגשת זו".