ראש השנה תשע"ד: ההכנסה הממוצעת מפנסיה לנשים בישראל נמוכה ב -2,000 ₪ מזו של גברים

ראש השנה תשע"ד: ההכנסה הממוצעת מפנסיה לנשים בישראל נמוכה ב -2,000 ₪ מזו של גברים

20/08/2013

כך לפי "השנתון הסטטיסטי לקשישים בישראל", מאת אשל-ג'וינט ישראל, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ו"משאב". מן המחקר עולה כי ההכנסה הממוצעת מפנסיה לנשים עומדת על 4,197 ₪ לעומת 6,192 ₪ לגברים. עוד עולה כי שיעורי התעסוקה בקרב נשים בנות 65+ אשר עברו את גיל הפרישה, עולה בהתמדה בעשור האחרון, מ-4.1% בשנת 2000 ל-7.4% בשנת 2011.

"השנתון הסטטיסטי" של אשל-ג'וינט ישראל, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ו"משאב", יוצא מדי שנה וחושף מגמות חדשות בקרב בני 65+ בישראל במגוון של נושאים בהם בריאות, כלכלה, רווחה, תרבות ופנאי, טכנולוגיה ועוד. מנתוני השנתון עולה כי מתוך הקשישים בישראל שעברו את גיל הפרישה ואינם עובדים, 38% זכאים לפנסיה שוטפת – בפילוח על פי מגדר עולה כי 45% מהגברים בגיל זה שאינם עובדים זכאים לפנסיה, לעומת 34% מהנשים. גובה ההכנסה הממוצעת החודשית ברוטו עמד על 4,906 ₪, כאשר ישנו פער של 2,000 ₪ בין גברים לנשים: בעוד בקרב גברים ההכנסה הממוצעת החודשית ברוטו מפנסיה עומדת על 6,192 ₪ - בקרב נשים מדובר על 4,197 ₪. ביחס לשנה הקודמת, חלה עלייה בהכנסה החודשית הממוצעת מפנסיה של כ-400 ₪, כאשר בקרב גברים חלה עלייה של 800 ₪ ואילו בקרב נשים עלייה ממוצעת של 170 ₪.

לצד נתונים אלה, קצב הגידול של בני 65+ הינו כפול מזה של שאר האוכלוסייה, כאשר בקרב בני 75+ קצב הגידול מהיר עוד יותר.בהשוואה למדינות העולם, ישראל היא מדינה צעירה יחסית, ואחוז הקשישים מכלל האוכלוסייה בה הוא הנמוך מבין המדינות המפותחות שנסקרו. ישראל נמצאת במקום ה-71 בין מדינות העולם מבחינת אחוז בני 65+ באוכלוסייה, כאשר במקום הראשון ניצבת מונקו ולאחריה יפן, גרמניה, איטליה ושבדיה. יחד עם זאת, אחוז הגידול במספר בני 65+ בישראל בין 1950 ל-2010 הוא הגבוה מבין המדינות שנסקרו – 1,495% (לעומת 585% בקרב כלל האוכלוסייה). מדינות נוספות בהן אחוז הגידול הוא גבוה הן: דרום קוריאה, ברזיל, מקסיקו, יפן וטורקיה.

לדברי פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל אשל-ג'וינט ישראל, האגודה לפיתוח שירותים למען הזקן מיסודם של ג'וינט ישראל וממשלת ישראל:"נשים מהוות למעלה ממחצית אוכלוסיית הזקנים בישראל (56.6%), אך יחד עם זאת מתקשות יותר בהכנסתן הכלכלית ביחס לגברים. אין ספק שזה מתקשר לרמות השכר עוד טרם היציאה לפרישה, אך ישנו גם קשר כמובן לסוגיית גיל הפרישה – של נשים בפרט, וגיל הפרישה בכלל. למצב כיום, בו אנשים ממשיכים לחיות בממוצע בין 25-30 שנים לאחר גיל הפרישה, ישנן השלכות על אופי ומגוון השירותים אשר ניתן להעניק לזקנים בישראל.על כן, ישנה חשיבות גדולה בפיתוח סל שירותים מודולארי שיהיה מותאם פרטנית ויעיל כלכלית. זאת במקום השיטה שהייתה נהוגה עד כה של סל אחיד לכולם אשר לא נותן מענה הולם מחד ובזבזני כלכלית מאידך. להערכתי כלל הגורמים המעורבים בתחום, מהמגזר הציבורי והשלישי גם יחד, אכן רתומים למאמץ. זאת לאור ההבנה כי עד שנת 2030 צפוי לעמוד שיעור הזקנים בישראל על 14% מכלל האוכלוסייה – זאת לאחר שבמשך שנים רבות הוא היה יציב על 10%".