מחקר רב תחומי בנושא קליטת עליה

מחקר רב תחומי בנושא קליטת עליה

24/07/2008

נתונים חדשים עולים ממחקר רב תחומי ראשון מסוגו שבדק את מידת השתלבותם של אוכלוסיית העולים מברה"מ לשעבר, שנמצאים בארץ בממוצע למעלה מ 10 שנים,בחברה הישראלית:

מרבית העולים ציינו כי הציבור הישראלי הוותיק תופס אותם כ"רוסים" בעוד הם היו רוצים להיתפס כישראלים לכל דבר

מכלל העולים ששרתו בצה"ל בקרב הגברים שרתו 37% בתפקידי לחימה

46% מציינים כי בנם/בתם חוו יחס מפלה מהמורים וכן מחבריהם ללימודים שאינם מברה"מ לשעבר

44% מציינים את המחסום הלשוני והבעיות הכרוכות ברכישת השפה העברית כקושי הראשון במעלה בקליטתם

44% מהעולים בגיל 30-44 ו-57% מהעולים בגיל 45-59 מציינים שינוי לרעה במעמדם המקצועי בהשוואה בין מצבם כיום למצבם בטרם העלייה

המחקר, שנערך ביוזמת מסד קליטה (ג'וינט ישראל והממשלה), ע"י פרופ' אלעזר לשם מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ומביה"ס לעבודה סוציאלית במרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון, בדק אוכלוסייה של 730 אלף עולים מגיל 18+ שהגיעו לארץ בין השנים 1990- 2005, באמצעות מדגם של 1025 עולים שרואיינו פנים אל פנים, בשפה הרוסית. מטרתו לספק ל"מסד קליטה" הזרוע הביצועית של ג'וינט ישראל והממשלה (המשרד לקליטת עליה, משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון) כלים לפיתוח תכניות חברתיות בתחום קליטת העליה, בסיס מוצק לאבחון צרכים וקביעת מדיניות בהקשר לאוכלוסיית יעד זו.

מתוצאות המחקר עולה כי ניכרת מגמת עלייה בתחושת הזהות הישראלית של העולים ככל שהם צוברים וותק בארץ. הדבר מאפיין את כל  קבוצות הגיל, את העולים היהודים ואת הלא יהודים. במיוחד נכון הדבר בקבוצת הגיל 18-29, בה הזהות הישראלית התגלתה לתחושתם כדומיננטית. בקרב חלק משמעותי מהם תחושת הזהות הישראלית תופסת את מקום תחושת הזהות הרוסית ההולכת ונחלשת.

בתחום החברה והקהילה מציינים 58%מהעולים, כי הציבור הישראלי הוותיק תופס אותם כ"רוסים" בעוד 15% בלבד מהעולים מעוניינים בזהוי זה.54% מהעולים מעוניינים כי הציבור הוותיק יתפוס אותם כישראלים, אך רק 18% מהעולים מציינים כי לדעתם נתפסו כך ע"י הוותיקים.33%מהעולים מציינים כי לא נתקלו אישית בקיפוח על רקע היותם  עולים מברה"מ, אך 25% מציינים חוויה זו לעיתים קרובות עד קרובות מאד ובעיקר מקבוצת הגיל 30-50.מידת האפליה והדעות הקדומות כלפי עולים מברה"מ נתפסת כרבה במיוחד במשטרת ישראל, מערכת בתי המשפט, שרות התעסוקה (כולל תכנית ויסקונסין) והתקשורת הישראלית בשפה העברית.

היבט נוסף בעל השלכות רבות שנבדק במחקר הוא נושא השתלבותם של העולים בצה"ל. הרצון לשרת בצה"ל, כפי שהוא מתגלה במחקר, גבוה למדי. מתוך כלל העולים ששרתו בצה"ל,  בקרב הגברים שרתו 37% בתפקידי לחימה, 24% "רצו מאוד להתגייס" ו-53% "די רצו להתגייס". רצונם של הגברים להתגייס לשרות סדיר עולה על זה של הנשים בעיקר בקבוצת הגיל 18-24.

ממצאים מעניינים עולים מיחסם של ההורים העולים למערכת החינוך בישראל. כך למשל נמצא כי שביעות רצון גבוהה יחסית מופגנת כלפי גני הילדים  בעוד שביעות הרצון הנמוכה ביותר של ההורים העולים התייחסה למשמעת בבית הספר. כ-40% מההורים מביעים אי שביעות רצון מוחלטת מהיבט זה של מערכת החינוך בה לומד ילדם. מאידך, כ-73% מההורים שבעי רצון מיחס המורים להורים. בנוסף, ככל שרמת השכלתו של ההורה גבוהה יותר, כך נמוכה יותר שביעות רצונו מכמות החומר הנלמד ע"י ילדיו במערכת החינוך.

מבחינת אפליה במערכת החינוך, כ-36% מהעולים ההורים לילדים עד גיל 18 מדווחים על יחס מפלה של המורים כלפי ילדיהם. 46% מציינים כי בנם/בתם חוו יחס מפלה מחבריהם ללימודים שאינם מברה"מ לשעבר. 31% מההורים הנ"ל מציינים כי ילדיהם היו קרבן לאלימות פיסית של חבריהם ללימודים שאינם מברה"מ לשעבר, כאשר 16% ציינו הפעלת אלימות זו באופן תדיר למדי.

עוד עולה מהמחקר כי  44% מהעולים מציינים את המחסום הלשוני והבעיות הכרוכות ברכישת השפה העברית כקושי הראשון במעלה בקליטתם. 28% נוספים מבין העולים מציבים קושי זה במקום השני והשלישי בדרגת החומרה.רמת השליטה בשפה גבוהה יחסית בקבוצת הגיל 18-29 ונמוכה בקבוצת הגיל 60+. רמת השליטה הגבוהה ביותר נמצאה באזור חיפה והנמוכה ביותר באזור הדרום.

המחקר מציין כי בכל הנוגע לתעסוקה 20% בלבד מהעולים הצליחו להשתלב בשוק העבודה בישראל בתעסוקה שהיא לא כל כך שונה או בכלל לא שונה מתעסוקתם בארץ המוצא בשנה שקדמה לעלייה.44% מהעולים בגיל 30-44 ו-57% מהעולים בגיל 45-59 מציינים שינוי לרעה במעמדם המקצועי בהשוואה בין מצבם כיום למצבם בטרם העלייה.

במסגרת המחקר נבחנה השתלבותם של העולים על פי מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים בתחומים הבאים:רכישת השפה העברית והשימוש בה, מעמדה של השפה הרוסית, זהותם הישראלית היהודית והרוסית של העולים, השתלבות בתעסוקה, השתלבות בדיור, השתלבות המשפחה והילדים, השתלבות בחברה ובקהילה, השתלבות בצה"ל. כמו כן נבחנו סוגיות מיוחדות שזכו בעבר לבחינה מצומצמת בהיבט המחקרי: השתלבות האוכלוסייה הצעירה (גילאי 18-29),  יחסי הורות ומשפחה במשפחות עולים, אלימות במשפחה, חלוקת תפקידים במשפחה, מעמד האישה והתמכרויות.

מנכ"ל ג'וינט ישראל ארנון מנטבר אמר כי המחקר מוכיח כי קליטתם של עולי בריה"מ בישראל היא טובה וכי  צריך להפנות זרקור לאותם מקומות בהם עדין יש מוקדי בעיות כמו לדוג' השפה והתרבות או קבוצות אוכלוסיה שנפגעו מתהליך המעבר כגון:בני נער ועולים מקווקז.  מנטבר הדגיש כי פעולות הג'וינט בעתיד ידגישו נושאים אלה.

ממצאי המחקר המלא יוצגו השבוע לראשונה בפני הצוות המקצועי המורחב של מסד קליטה לצורך דיון בממצאים וגיבוש מדיניות לגבי פעולות המשכיות בטווח הארוך.