ספר

ספר

דור הסנדוויץ'

מערכת היחסים בין הוגרים מבוגרים לילדיהם הבוגרים נחשבת מאז ומתמיד לאחת המורכבות והטעונות ביותר מבחינה רגשית. התחושות המתלוות למערכת כזו מתעצמות במיוחד בקרב בנים ובנות הנמצאים באמצע חייהם.

זהו דור הסנדוויץ' - אותו דור הנמצא בין ילדיו מצד אחד לבין הוריו המזדקנים מצד שני; דור הנדרש למלא בשלב זה של חייו מספר תפקידים מדהים. הניווט והטלטלה בין המחויבויות השונות: לילדים, להורים, לקריירה ולצרכים האישיים מזמינים לחצים ויוצרים מתחים בכל תחומי החיים.

בבית ולא במוסד

"בבית ולא במוסד: על הזכות למות בבית" הוא ספר הפותח ומרחיב את הדיון באחד הנושאים הרגישים, העדינים והמורכבים ביותר בתהליך ההזדקנות ובזקנה: ההתמודדות עם המוות.

הרעיון לעסוק בנושא זה עלה נוכח הגידול המשמעותי במספר הזקנים המעדיפים למות בבית ולא במסגרת מוסדית. מחקרים ונתונים סטטיסטיים, שחלקם מובאים בספר, מעידים כי במקומות שונים בעולם וגם בישראל ניכרת ההעדפה הזאת בקרב זקנים.

בערוב יום

חוקרת הספרות מירי ורון פורשת בבהירות ובשיטתיות, ברוחב מבט ובעומק ניתוח, מחקר ראשון מסוגו הנוגע ליצירות מאוחרות בחיי יוצרים עבריים נבחרים: ח"נ ביאליק, ש"י עגנון, אסתר ראב, א' חלפי וס' יזהר. עצם העיסוק ביצירות אלה נובע מתפיסה הרואה ביצירה המאוחרת צוואה פואטית שמשאיר האמן בעולם. לא פעם דווקא היצירה הזאת היא המשמעותית ביותר בחייו.

ג'וינט ישראל-אשל והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב חברו יחד בהוצאה לאור של ספר זה, המערער על דימויים שגורים של הזקנה כהתמעטות ונסיגה, ומציג את האפשרות של גולת הכורת של החיים והיציאה דווקא בערוב היום.

הזקן הסיעודי

מיהו זקן סיעודי? כיצד נקבע מצב סיעודי? מהם השלבים השונים בירידה תפקודית ומהם הגורמים למצב סיעודי? אלה הם רק חלק מהשאלות שספר זה עוסק בהן.

ד"ר אפרים יאול, מנהל המחלקה הגריאטרית לסיעוד מורכב בבית החולים ע"ש שרה הרצוג בירושלים, משרטט תמונה מקיפה על התהליכים, התאוריות והשיטות השונות לטיפול רפואי בזקנים.

הספר מהווה מדריך מעשי לאנשי מקצוע וגם למי שאינם אנשי מקצוע - בני משפחה, קרובים, מטפלים - שנועד להגביר את המודעות לזקן הסיעודי ולצרכיו ולסייע בהקניית כלים להתמודדות נבונה והולמת עם מצבו.

הפוליטיקה של הזקנה

"העולם שייך לצעירים" זועק הסיסמה, המבטאת היטב את האקלים החברתי והתרבותי ואת יחסה של החברה הישראלית לציבור הזקנים.

כשתוחלת החיים בישראל מהגבוהות בעולם, כשמחקרים ונתונים סטטיסטיים מוכיחים כי הגיל הכרונולוגי אינו מגדיר את הזקנה, החברה וחוקי המדינה עדיין קובעים למעשה כי כל אחד בן 65 הוא זקן. דרישות החברה לפרישתו של אדם מחמת גילו היא אפליה חברתית מובהקת.

זקנה בקו העוני

חברה נאורה, אמורה לגלות אחריות למצבם של החלשים בתוכה. על כן אין להשלים עם מצב שבו כ-29 אחוזים מציבור הזקנים בישראל, כ-200,000 איש, הם עניים, החיים בעזובה, בערירות, בבריאות לקויה ולעתים אף בלא תזונה נאותה. לא רואים ולא שומעים אותם. הם מודרים ורק מעטים יודעים על קיומם.

"זקנה בקו העוני" היא אסופת מאמרים בעריכת פרופ' יצחק בריק המיועדת להביא לידיעת הציבור שהחברה הישראלית יקרה לו את חומרת בעייתם של הזקנים וממדיה. קובץ זה אמור להצביע על גורלם הצפוי של עוד רבים המהלכים בינינו. אין זו חזות אופטית בלבד, אלא אזהרה מפני סימנים ברורים של ניוון חברתי.

התעללות בזקנים: התערבות ומניעה

הספר "התעללות בזקנים: התערבות ומניעה" סוקר את הידע העיוני והמעשי הקיימים ומבטא את המאמץ לגבש כללים והנחיות מקצועיות המתייחסות לרצף הטיפול בבעיה. ספר זה נועד לשמש את אנשי המקצוע המטפלים בזקנים ולהעמיד לרשותם ידע וכלים טיפוליים להתמודדות עם הבעיה. הספר מהווה כלי לא רק לזיהוי התופעה, אלא גם לפעול למניעתה ולעשות לצמצום ממדיה.

הזדקנות וזקנה בישראל

מספר הזקנים בישראל הולך וגדל, תוחלת החיים ממשיכה לעלות, ובמקביל הולכים וגדלים צרכיה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל בכל מישורי החיים.

ספר זה מבטא מאמץ שנפרס על פני שלוש שנים, אשר שותפים ומוערבים בו כמה וכמה מבכירי המדענים, החוקרים והמומחים בארץ, מדיסציפלינות ומתחומים שונים: רפואה וביולוגיה, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, כלכלה ומדעי המדינה, היסטוריה, משפטים ואפילו פילוסופיה, אתיקה ויהדות. התוצאה היא אחד הספרים החשובים ביותר, אם לא החשוב והמקיף ביותר, שהופיעו עד כה בשפה העברית בנושאים זקנה, הזדקנות וגרונטולוגיה.